אשר  שלאין

 

שיחה על התרבות שלנו

דברים פותחים לפגישת קבוצה ביום 24/6/2007

מבוא

בפעילות שאנחנו מקיימים בקבוצה בדרך כלל,  אנו משתדלים להרחיב את המודעות והנסיון הרוחני שלנו, ואם המפגש מצליח אנחנו יוצאים ממנו עשירים יותר, מתוך שהחוויה והשיח שלנו לקחו אותנו למקום שיש בו חידוש ואולי גם עידוד והתקדמות. אפשר לומר שהמגמה העיקרית במפגשים היא זו של התנסות חווייתית וצמיחה אישית.

אני מקווה שכל זה יחול גם על המפגש הנוכחי, שבו נקיים שיחה בעניני תרבות, אך אולי הפעם ננסה גם לחרוג מהחוויה האישית והחברית, ולהוציא מעצמנו יותר התיחסות לחיי העם והמדינה שלנו מהבחינה התרבותית. זה עשוי כנראה לדרוש יותר מאמץ וריכוז, וסדר העבודה שלנו אמור לתמוך בצורך הזה כדי לנסות ולהשיג תובנות בעלות משמעות שהחברים יוכלו לתרום.

סדר הדברים יהיה כך: אני אפתח בסקירה שתציב את המסגרת של הנושא ותרמוז על השלכות עיקריות שאני רואה בו. לאחר הפסקה קצרה של שקט, יוזמנו החברים לחלוק עמנו הרהורים, רגשות, רעיונות, תקוות, קשיים וכו'.

הדיון יתנהל בסבב, ותהיה הקפדה על מעבר רשות הדיבור על פי סדר הישיבה בלבד. מי שהגיע תורו ידבר, או רק יעביר את שרביט הדיבור לבא אחריו ללא דיבור.  כאשר מישהו מחזיק ברשות הדיבור – הוא – או היא – הַמֶּרְכָּז. אין מתווכחים אִתּוֹ ואין מקבלים רשות להתיחס מחוץ לתור. כל אחד יחכה לתורו כדי להשמיע מה שבפיו.  נוכל להרשות שאלות הבהרה כנות אם הדברים לא די ברורים, והדובר יחליט אם הוא מעוניין להתיחס לשאלה. אולי נרשה גם קריאת ביניים של מלים בודדות במידה שזה לא יפריע לשטף של הדובר.  ליתר הבהרה: גם מי שיש לו תגובה חשובה, קולעת ומבהירה - ימתין בסבלנות לָרֶגַע שרשות הדיבור תעבור אליו כסדר.

בדעתי להקפיד על הסדר הזה, כי הוא תנאי דרוש לדיון פורה ברמה נאותה, שיביא לנו את ההישג המקֻווה.

מהי תרבות לענייננו  

למונח "תרבות" יש כמה וכמה משמעויות.  אני אנסה להבהיר לאיזו משמעות אני מבקש שנתייחס בפעם הזאת. קודם כל מדובר על תרבות של קבוצות אנושיות: לפעמים תרבות של עם בודד, של ארץ אחת - ולפעמים מדובר על תרבות משותפת לקבוצה שלמה של עמים וארצות.

על מה מדובר? - על תכנים, אמונות, תפיסת המציאות, דרכי התיחסות, יחסי בני אדם, יחס לעולם ולטבע, מה חשוב ממה, אופן הפעלת שיקולי דעת, מידת הקשבה לרגשות, המקום הניתן לענינים רוחניים, איך נתפסת החברה הכללית, ועוד.

ברור שתמיד יש הבדלים תרבותיים בין עמים, ואפילו בין קהילות בתוך אותו עם. בעצם, לכל קבוצה יכולה להיות תת-תרבות משל עצמה,  ואפילו בתוך משפחה קטנה אחת קיימים הבדלים חשובים בין המשתתפים השונים.

מטבע הדברים, הרכיבים של תרבות אינם יכולים להיות ממש משותפים כולם לכל בני החברה. במהלך ההיסטוריה האנושית, דווקא הלך ועלה המשקל של השקפות עולם ייחודיות. אף על פי כן, אין לשלול קיומה של תרבות משותפת עיקרית המאפיינת קהילה שלמה, או עם או ארץ, או גם מרחב גדול יותר – עִם שמוּדעים להבדלים וסטיות-כביכול מאותם מאפיינים המשותפים לרוב בני האדם או אפייניים דווקא לאלה שיש להם עמדת השפעה וכוח.

מִקֹּצֶר הזמן לא אביא פה דוגמאות.

ברור שבתוך כל תרבות מתהווים במשך הזמן שינויים והתפתחויות. אחת השאלות בהקשר זה היא: מה ייחשב כתהליך של תמורה בתוך התרבות, ומה - כְּמִפְנֶה בתרבות – אולי עד כדי כך שנֹאמר שיש לפנינו תרבות חדשה.

ב"שושנת הגליל" אנו נותנים תשומת לב לתמורות בתרבות עם ישראל. לא רב הוא הדמיון בין תרבות העם הנכנס לארץ כנען ומקים בה ממלכה, ובין זו של קהילות המפוזרות בגלות ופועלות סביב בית-כנסת ו"שולחן ערוך" – או בין אלה ובין הישות המדינית ששוב יש לה צבא ונשק ובה מקום ענק לתקשורת המונים ולטכנולוגיה מתקדמת ביותר.  הרבה מאד היה מוכרח להשתנות לאורך השנים.

יש לנו קבוצה העוסקת בלימוד התכנים של התרבויות שהופיעו בחיי עמנו, לרבות מאפיינים שנרצה לשמור לתרבות שעתידה לצמוח בהמשך.

כאשר אנחנו מסתכלים על מצב העם והמדינה שלנו, רואים הרבה דברים שאפשר להתגאות בהם – אבל בכלל לא מעט שמדאיג אותנו וגם מכאיב לנו.

אפשר להיכנס לדיון על מוסדות, על חוקים, על בעלי תפקידים, על מפלגות ושאר קבוצות, על מעשי צדקה, מעשי גבורה ומעשי שחיתות, על התקשורת ועל ההשכלה, על אידיאולוגיה ופוליטיקה.  אנחנו לא נעשה כאן שום דבר כזה. אנחנו נעסוק ברכיבים מרכזיים של התרבות. לא כל כך באירועים המתרחשים – אלא בדרך שבה רוב החברה שלנו או מי שיש לו השפעה גדולה, תופסים את העולם, את המציאות שלו - ובדרך שבה אנשים מגבשים את היחס שלהם למה שקורה או צריך לקרות.

יש בינינו שכבר יודעים די טוב איזו תרבות היו רוצים לקדם עבור עמנו ועבור העולם כולו. אנו, לפחות ברובנו, עדיין לא רואים תמונה ברורה.

הפעם ננסה לדלות מתוכנו את מה שכבר עכשיו קיים בתוכנו, ומה יש לכל אחד ואחת מאתנו לתרום לתרבות שהיינו רוצים בה.

נקודות לאיפיון התרבות

כדי לאפיין תכונות חשובות של תרבות כלשהי, אפשר לנסח שורת שאלות שמהתשובה עליהן מתקבלת התמונה.

אני אביא כאן רשימה כזאת. הכוונה היא לראות את התרבות שלנו, זו שקיימת – ועוד יותר: זו שהיינו רוצים שתהיה - לאור שאלות אלו.

ברור, שהזמן שבו אקרא את הרשימה לא יספיק – לא רק כדי לגבש איפיון של תרבות – אלא אפילו כדי לקלוט בדיוק את המשמעות של כל אחת מהנקודות. זאת תהיה חבילה גדולה שלא נוכל לפרק גם בכמה פגישות...

נקשיב לרשימה בלי מאמץ ותנסו רק לציין נקודות כלשהן שצלצלו לכם מעניינות או משכו את תשומת לבכם. אפשר להתרווח ולעצום את העיניים.

בזמן השקט שלאחר קריאת הרשימה נחליט, כל אחד ואחת, אם הוא או היא מרגישים התיחסות למשהו מתוך מה שדובר, או אולי משהו אחר התעורר בעקבות דברים אלה – ואם מוכנים גם להתחלק במשהו שעבר בתודעתנו.

וזאת רשימת הנקודות:

·     מה הן התופעות בעולמנו הראויות לתשומת לב

·     מה השאלות שבכלל מתאים לשאול – ומה לא מתאים

·     עד כמה מקיימים מודעות וערנות לגבי מה שיש ומה שקורה

·     איך אנו מפרשים בדרך כלל מה שמתגלה לנו

·     עד כמה נותנים מקום לפירושים שהולכים בכיוונים שונים

·     אילו מסרים או מקורות מידע נחשבים כראויים לאמון

·     עד כמה מסתמכים על אישים ועל תורות

·     האם יש דברים חשובים שאנחנו מוותרים על ידיעתם או הבנתם.

·     מה נֶחֱשָב כאמת בלתי מעורערת

·     עד כמה מוכנים לחיות עם סתירות

·     עד כמה לומדים מן הנסיון

·     עד כמה משתמשים בהגיון

·     מה חשוב לנו בחיים

·     מה החשיבות של בני אדם

·     עד כמה יש ערך לאדם היחיד

·     מה החשיבות של משפחה, של קהילה, של ארגון

·     איך מתיחסים לשונים ולנבדלים, איך לזרים, איך למתנגדים ולאויבים

·     מה החשיבות של הסביבה הטבעית

·     מה החשיבות של יופי, של אמנות

·     מה התפקיד של אמונה בכוחות עליונים

·     איזה מקום נותנים לקשר עם ישויות שמעבר למציאות החומרית

·     האם חשוב שאנשים יקבעו עמדה לגבי מה טוב ומה רע

·     מה התפקיד שמקבלים בחיינו: חובה, מצפון ואחריות

·     עד כמה פועלים על בסיס של עקרונות ברורים

·     עד כמה קובעים לנו רגשות כמו: נדיבות, כעס, קנאה, רחמים, פחד, נקמה, אהבה

·     מה תפקידנו או אחריותנו באשר לדמות הדור הבא

·     מה הן הדרכים לשיתוף פעולה בין יחידים ובין קבוצות

·     מה החשיבות של זכרונות אישיים וקבוצתיים

·     מה המקום של מסורת ומורשת

נקרא את הרשימה פעם נוספת. לאחר מירווח השקט נפתח בסבב ההתחלקות.