חילופי דברים אישיים בפורום השושנה מאי 2011

 

להודות לאשר על השיחה מאירת העיניים הבוקר (נעמי באב"ד 17-05-11)

זו הייתה שיחה מאוד מפרה. שוב עלה וצמח מתוך השיח בינינו אשר השנון המקורי היצירתי הפתוח והמדבר מהמיית לבו.
וכפי שאתם יודעים כל אחד מכם השושנים משקף את אחת המראות לנשמתי.
אשר בין השאר....והיום זה התחדד לי....מבטא בקול רם את הספקות שלי, את השאלות שאני שואלת לעתים ללא קול את עצמי.
ויש לכך חשיבות רבה.
מה שחשוב היה לי בשיחה הבוקר....כי חסרה לי הנוכחות שלו בכנס....זו הייתה הפעם הראשונה אני חושבת במשך 20 שנה שהאיש הזה החמיץ כנס....'והנפקדות' שלו צבטה לי את הלב...ובכן מה שחשוב היה לי בשיח הבוקר שהסכמנו שאנחנו בשושנה במסע. כל אחד במקום אחר במסע שלו. אך אני מאמינה שאי אפשר לחצות לבד את המדבר היום...אפשר אולי...אך זה הרבה יותר קשה .....גם משה לא עשה זאת לבד....גם לא יהושע...הצטרפו אליהם עוד 500.998 גברים.

אשר לא מקבל שאנחנו צועדים אלי 2012 וזכותו. ולכן גם כתבתי על השיח עימו מתחת לתקשור של הסאי באבא. אך הסכים אשר ידידי שאנחנו יחד במסע הגילוי והצמיחה.
גם זה משהו.

גם הסכמנו שהשושנה פתוחה וכאשר אני מביעה את דעתי זו דעתי שלי ולא הדעה של כולם.

ובהחלט הסכמנו על שתוף פעולה עתידי כי ידידות בת 20 שנה, רעות שכזו, רק מטפחים רק מעצימים רק מחדשים באמונה ובאהבה גדולה.
תודה לך אשר ידידי.

ותודה לך נעמי על דברייך הטובים (אשר שלאין 17-05-11)

נעים היה לי להיווכח שנשארת עם הרגשה חיובית משיחתנו, וכי ראית צורך לבטא זאת בפורום.

אזכיר דבר שהוא אמנם ברור וידוע, והוא כי יש לך תפקיד חשוב בחיי מזה כמעט 20 שנה – מאז שהתחברתי לחבורה שלך (שאמנם כמעט כולה התחלפה מאז) והתקווה לתרום לתרבות עמנו קיבלה עבורי מסגרת אנושית ומפרה - שהפגישה אותי, במישרין ובעקיפין, עם אנשים וארגונים חשובים לי, וכך נפתחו בפני אפשרויות חשובות וקיבלתי תמריצים ועידוד ליצירה, פעילות ואף פיתוח עצמי.

במסגרת השושנה עצמה התאפיינו היחסים במיוחד במידת האהבה והקירבה בין החברים, ומבחינה זו, אַת ושאר חברינו מפרנסים אותי בפועל מבחינה רגשית.

לא שהיה לי קל בשושנה – במיוחד לא אִתָּךְ – ובוודאי גם לך היה די קשה אִתִּי - והִנֵּה כבר הוכחנו כל השנים הללו שיש בכל אחד מאתנו הכוח לנצח את הקושי ולהמשיך יחד - בהוקרה ואהבה.

אין זאת אלא שאנחנו מחזיקים ביחד באיזה יסוד חשוב שאולי איננו מבינים אותו עד הסוף – אך הוא בודאי יקר ערך. תקוותי היא, שכמו שיסוד זה הביאנו יחד עד כה – הוא יקרין מאיתנו ומתנועתנו על עוד נפשות יקרות, רבות כנראה, שיצטרפו למעגל האהבה, האחריות והמעורבות לטובת עמנו והעולם.

 

לדף הבית של אשר שלאין