דיאלוג בשושנה - יוני 2011

נאסף מתוך הפורום שבאתר

 

מנבכי הלב תודות עמוקות לאחולים והברכות הן הועילו (נעמי באב"ד 19-06-11)(1)

כן יקרים הכול עבר יפה מאוד. זורם וקל   ...
...
ועכשיו אני מתכוונת להעלות בפניכם כמה הצעות לדיון כאן בפורום.
וכל הצעה שכזאת תהיה לה כותרת נפרדת כדי לאפשר שרשור ממוקד.
מקווה שמקובל עליכם אהובים.
ושוב תודה

 

הנושא הראשון: להתחיל מעל דפי הפורום לתכנן... (נעמי באב"ד 19-06-11)(17)

מה יהיו הפעילויות בהיכל, הפעילויות של התרבות החדשה, כדי שבשלב הבא נוכל לתכנן יחד כיצד הוא יראה מבפנים, איזה חדרים אולמות ועוד ועוד יהיו שם.     ...
...

 

הנושא הבא: להגיע לראשי תנועות הנוער החילוניות .... (נעמי באב"ד 19-06-11)(6)

ולהציע להם את התרבות החדשה שלנו של עם ישראל, התרבות השמינית שצמחה מ-7 התרבויות שקדמו לה.
לשתף אותם גם ביצירה החדשה שלנו שהיא ארץ זבת אהבה חמלה ומודעות.
ארץ שהיא פתוחה לריבוי הדיעות והשקפות העולם שיכולות לשכון יחד זה בצד זה.
ארץ של אחדות מתוך ייחודיות וחירות מתוך אחריות.
שלא רק ישראל ערבים זה לזה אלא כל האדם. ולא רק כל האדם ערב זה לזה אלא כולנו ערבים גם לטבע וליקום כולו.
להציע להם את האורליה לכל ימות השנה שהרי כל יום בתרבות החדשה הוא יום של חג.
לפני שאני שואלת את השאלה המתבקשת קודם הגיבו אתם אם הרעיון כעיקרון נראה לכם?
מחבקת אתכם באהבה ומאחלת לכולכם שבוע נפלא!!!
 

התרגשות מהשדרוג נעמי (פרידה 19-06-11)

כולי התפעמות מהאנרגיות המתחדשות אצלך בכל שעה נעמי. את ממש השראה להתקדמות
שלנו כשושנים ובכלל בכל אשר אנו עושים ,יש רוח טובה המפעמת ודוחפת לעשיה מן הלב . הערבות לכל אדם ולקיחת אחריות מתוך החירות הפנימית ,עושה את המשמעות המוסרית והרוחנית . העליתי גם בקבוצת הלימוד את הרצון הפנימי שלי לעבוד יחד
כתנועה חברתית מובילה לשינוי המודעות . לצאת מן היאוש לחיבור הלבבות באהבה
למען הערבות ההדדית .
 

התרבות החדשה. (אשר שלאין 19-06-11)

לנושא הקודם, של תכנון הפעולות בהיכל, לא התיחסתי, כי הוא לא עורר בתוכי רגש של שותפות. לעומת זאת, יש לי מה לומר בכל הנוגע ל"תרבות החדשה". התרבות הלאומית-ציונית כבר אינה מספיקה לעמנו בימים אלה, והיא ממילא מאבדת ממרכזיותה. חשבתי גם אז כי השאלה שעליה באים לענות היא: מה יהיה מרכז תרבותנו מכאן ואילך? וזאת בימים סוערים של חשיפה להרבה השפעות, והתגברות ההעדפה של רייטינג, תדמית, ידועניוּת, צריכת ראווה, "ראשים קטנים" ועדריוּת.
מתוך כתיבתך, נעמי, עולה כאילו התרבות החדשה הדרושה לנו, כבר ברורה ומנוסחת, והיא מוכנה להצגה משכנעת בפני ראשי תנועות הנוער. אני מבין (בדאגה לא מועטה) שאת חושבת כי התכנים הנוצרים באקדם-יה, בנשמת ההיכל, ובעוד קבוצות שֶׁשָׂמוֹת את הדגש על המרכז הרוחני שבבניין ההיכל, יכולים לשמש בסיס לתרבות הנחוצה.
לכאורה הייתי יכול לקוות בשבילך שתמצאי כאן בפורום שותפים שיביעו ממש עכשיו תמיכה ביזמה הזאת, מתוך שהם מוצאים בתוכם את היכולת לקדם את הנושא בציבור ה"חילוני", למשל.
ולאמיתו של דבר הייתי מבקש (אך לא מעיז לקוות) שסוף-סוף תראי את הפער הקיים בין העבודה שאת עושה בקשר להיכל ובין מה שיש לו סיכוי לסחוף ציבור של אזרחים מן השורה בחברתנו. בינתיים, יש קושי לחבר לעניין אפילו את אותם העשׂרות שבאים לשאר הקבוצות של השושנה.
בתור גשר אפשרי שיאפשר באמת לקדם את דרכנו בתוך הציבור, ואף לגייס עוד חברים, אני מציע שוב את טיוטת המסמך "הצעה להצגה מוסכמת של השושנה – אוגוסט 2010" שנמצא בקישור:
http://www.asher.hopeways.org/muskemet.htm
 

שינוי תמיד התחולל על ידי מעטים אשר (נעמי באב 19-06-11)

ומאוחר יותר גם האחרים מצטרפים.
לא כל עם ישראל חולל את הציונות ולא כול עם ישראל חולל את התנועה החסידית.
היה קומץ של מעטים שהלך לפני המחנה.
והתקדמנו במשך אלפי השנים האחרונות.
כי לפני כמה אלפי שנים מהפכה הייתה יוזמתו של אדם אחד כמו אברהם, משה, וישוע, ובמאות האחרונות כבר לא רק אדם אחד מעורר אותה. ישנה קבוצה של אנשים.
וגם פה התחברנו אנשים שמחבר אותנו תדר מסוים ושאנחנו מנסים יחד לפענח אותו.
וזה מה שקורה בנשמת ההיכל ובאקדמיה.
ואת ניחוחו של אותו תדר נסינו גם להאציל בכנס האחרון שעשינו במיוחד במרכז כדי להביא אותו לאותם אנשים שעדין לא כל כך מכירים אותו. כי גם לנו....המגלים...הוא עדין חדש.
וכל מפגש שלנו ....כמו נחשף עוד פן עוד מתגלה עוד פיסה נעלמה....כמו למשל בתיקון שבועות....שאגב בשפה השושנית החדשה שלנו כבר הוספנו את : תתחדשו ותשתנו...ובכן בשבועות למשל חווינו בדרך חדשה את ה ש ק ט.

לשושנה יש לא רק תדר מיוחד אלא שליחות שקשה לך להתחבר אליה. ואני מבינה זאת.
אחת השליחויות היא ....והיא מקובלת על האנשים המגיעים לאקדמיה ולנשמת ההיכל ....וחלק מהם גם ראשי קבוצות כך שהם יוכלו להעביר את המסרים כמו צביקה חגית, פיני, ענת ופרידה ושריה....ובכן אחת השליחויות היא "למצק" את התרבות המופשטת לחומר כמו שהקב"ה "מיצק" את הקונספציה הפילוסופית שלו לחיים "חומריים" " מוצקים " בכדור הארץ. כמו שנאמר: " לא בשמים היא".
ולכן התרבות החדשה ללא היכל היא כמו נשמה ללא גוף.
אבל מקובל עלי שאתה רוצה להשאר רק "בשמים" רק "בתרבות" מבלי לתרגם אותה גם לחומר.
אבל השושנה לא נוצרה רק בתאוריה. זהו חזון ומעש.
והפעילויות שאני מדברת עליהן בהיכל: זה בדיוק לתרגם את התרבות למעשים.
כמו שנאמר: לא המדרש עיקר אלא המעשה.

ומכיוון שאני מאמינה שמה אנחנו משדרים באקדמיה ובנשמת ההיכל....שזה לא רק קולי...אלא קולם של רבים ולא אתחיל למנות זאת אחת אחת....אני רואה שלאט לאט גם "הספקנים" וגם "המתלבטים" לאט לאט משתכנעים.
ואני לא ממהרת.
גם הציונות לא התקבלה על ידי רבים מבני ישראל....שלצערי נספו בשואה כי חשבו שזו איוולת ורעות רוח לעלות לישראל השוממה והקודחת....ואני מאמינה באמונה שלמה שגם רבים שעדין לא מתחברים לרעיון השושני שאנחנו מייצגים....גם הם בבוא הזמן יתחברו. כמו למשל ענת אלמוג רעיתו של פיני. שמספרים לי שלקח לה 2 וחצי כדי להתחבר.
כך מה שנכון יישאר.
ואני מצטטת את מקסימה שספרה בשמו של חכם: שאורך רוח וסבלנות מביאים לתוצאות מידיות.

ומדוע אינני סבורה שיש צורך במסמך שכולנו מסכימים עליו? כי גם אין מסמך של מה זאת יהדות שכולנו מסכימים עליו.
כל אחד והיהדות שלו.
אך מה שהשושנה מביאה זה את האהבה כגורם מלכד ומאחד. את החמלה. השמחה וכל מערכת הערכים שלא נס ליחם. אך מכיוון שהיא מתחדשת היא מוסיפה את האמיתות החדשות שלה.
ומי שמוכן מטמיע. ומי שלא?...זו זכותו
מה

וגם כאשר הקמתי את השושנה הצהרתי שאינני יודעת בדיוק מהי ואני מזמינה את חבריי למסע של גילוי.
אמרתי: הבה נגלה יחדיו.
וכך עשינו.
וגם התרבות החדשה שאני מדברת עליה הצעתי לאנשים להצטרף כדי לגלותה ומי שהיה נכון לו עשה זאת.
אני מאמינה שיהיו לה הרבה קולות ואחד הקולות הוא שלך אשר.

 

בדיקת מציאות (אשר שלאין 20-06-11)

בתגובה שלי הבעתי את המשאלה הדמיונית כנראה, "שסוף-סוף תראי את הפער הקיים בין העבודה שאת עושה בקשר להיכל ובין מה שיש לו סיכוי לסחוף ציבור של אזרחים מן השורה". תשובתך, נעמי יקרה, מוכיחה עד כמה הייתי בלתי-מציאותי אפילו במחשבה על משאלה כזאת.
כסתירה להערכת המצב שלי, ציינת את המספר הגדל והולך של תומכים בגישתך. בין השאר הזכרת כמה שמות: צביקה, חגית, פיני, ענת ופרידה ושריה, וכן ענת אלמוג ומקסימה.
המשאלה שלי עכשיו (מציאותית או לא...) היא שהחברים האלה וכן חברים אחרים יצטרפו לדיון - ולא רק בסיסמאות תמיכה כלליות - אלא דווקא ייענו לבקשתך, נעמי, ויחוו דעתם הכנה על עצם הרעיון שהעלית להציע את התרבות החדשה לראשי תנועות הנוער.
אכן יש קול בתוכי הטוען בפניי עד כמה בלתי ריאלי הוא הנסיון שלי להעמיד מבחן מציאות ברמה קונקרטית, מול חזיון של הצלחה וגדוּלה.

 

אשר יקר אכן יש כנראה איזה קצר בתקשורת ביננו (נעמי באב"ד 20-06-11)

כאשר הבאתי את שמות האנשים כענת אלמוג צביקה ואחרים הכוונה הייתה שהם מתחברים לרעיון ההיכל ונשמת ההיכל. שאתה מצהיר שאינך מתחבר אליו.

ההתייחסות לא הייתה לגבי השיח עם תנועות הנוער.
זה משהו חדש שעוד יש צורך כנראה לעכל.
 

ועוד אבהירה שנשמת ההיכל אשר ידידי היא התרבות החדשה (נעמי באב"ד 20-06-11)

אנחנו מגלים אותה כל יום מחדש.
מגלים תוך חוויה.
ותמיד אמרתי שהדיברה שנבעה מהשושנה היא: "אני חווה משמע אני קיימת".
השושנה אם מותר לי להתבטא כך: היא פילוסופיה או אידיאולוגיה חווייתית.

ולגבי "לסחוף את עם ישראל", אני נמצאת בחברה מאוד טובה של האר"י הקדוש שהיו לו סך הכול 12 תלמידים ולקח כמה מאות שנים שחלקים מעם ישראל יסחפו אחריו.
הוא הדין לגבי רבי עקיבא שנותר עם 5 תלמידים(אחרי ש24 אלף מתו במגפה) והשפעתם של ה-5 הייתה רבה לאורך ההסטוריה אפילו אם לא ברגע העכשווי.
כך גם הבעש"ט ותלמידיו.
ואם בארזים נפלה שלהבת מה תאמר אזובה שכמותי?
מה גם שבתרבות החדשה כולנו מלמדים ולומדים ואין גורו אחד המטיף בשער.

ואשר יקר אני מרגישה מאוד לא טוב לומר שאני או אתה נסחוף את עם ישראל, זו עבודת קודש שאנחנו עושים, בשקט וביסודיות. וחבל מאוד ...איך אמר יעקב ...שאתה מנותק מהעשייה הזאת. וכאשר כבר הגענו במיוחד למרכז לכנס כל אדם היכל...ההפסד היה שלנו שלא הגעת.
הכול מתקדם לאט ובטוח. מפעם לפעם קמות קבוצות או מעגלים חדשים וזה נכון ואמיתי.
מי שמתחבר יפה וטוב ומי שלא גם זה בסדר.
אנחנו בעיצומו של תהליך.
וכאשר תגיע השעה ויבשילו הרוחות....אלוהים גדול.

זורעת (נעמי באב"ד 22-06-11)(11)

הבוקר זרעתי עוד כמה זרעים לישראליות החדשה שלנו.
שוחחתי עם דובר התנועה הקבוצית אביב לשם שאהד מאוד את רעיון התרבות ה-8 שלנו וכאשר שאלתי אותו מי הם האנשים שהוא ממליץ שאחבור עליהם הוא המליץ על ד"ר מוטי זעירא, ועל עמיקם אסם מאפיקים. ובקש שמוטי זעירא גם יעביר את ההצעה שלי למכון הוויה. (ומאוד אהבתי את השם כי גם אני משתמשת הרבה ב- הוויה)

ובכן יצרתי קשר עם ד"ר מוטי זעירא וכמובן ששלחתי לו את ההצעה בכתב.
וכאשר דיברתי עם עמיקם אסם הסתבר שלמדנו יחד באותה גימנסיה והיינו שכנים בתל-אביב. ועכשיו אנחנו שכנים בצפון. גם הוא אהד את הרעיון של הישראליות החדשה ובקש שנפגש.
שאלתי אם הוא יכול לראות בעיני רוחו כנס של התרבות הישראלית החופשית ...והוא אמר בהחלט.
וגם דובר התנועה אביב לשם אמר שהנושא מאוד מעניין אותו ולהשאיר אותו בתמונה.

אותו בוקר גם שוחחתי עם רכזת של תנועת הנוער העובד ולומד והיא אמרה שתשלח את החומר שאעביר לה לאנשים המתאימים.

כן. אנחנו זורעים יקרים. ברקע כבר עומדים פרופסור אסא כשר ופרופסור עוז אלמוג
ואני מקווה שנצליח להנביט את הזרעים החדשים.
הצעות שלכם יוזמות שלכם הערות והארות מתקבלות בברכה רבה.

לימד אותי בחוג לפילסופיה בבית ירח
בשנות השבעים הראשונות (71+72).
זכור לי כאישיות פתוחה ומשכילה.רעיון
מצויין לרתום אותו.יש לו גם יכולת השפעה
כפי שזכור לי .
תבורכי נעמי

הוסף תגובה

נעמי יקרה (מקסימה 22-06-11)

שמחתי לקרוא על הזרעים החדשים

מחזיקה אצבעות
חיבוק
מקסימה

יישר כוח נעמיל'ה על פועלך (ארז יפרח 22-06-11)

 

תקשור של טריו:ישר-כח לזורעת!! האדמה לחה ורכה, (,טריו- ועתליה 22-06-11)

כך שהנבטים יצוצו יותר מהר משאתם חושבים.
זו הדרך,כשרוצים מוצאים!באהבה,טריו

לני הכל בואי נסגור ענין.
הואיל ואני זוכר אותך כנעמי באב"ד (כולל ההסבר לשם זה שקבלתי אותו פעם, פעם,
פעם רק ממך ולא משום אחד אחר....
והואיל ואת טוענת "להגנתך" כי בגימסיה גאולה היה לך שם משפחה אחר....
סימן שנפגשנו גם בנסיבות אחרות אחרי בית הספר התיכון.
השאלה - האם התגייסת לצבא ומה עשית לאחר הצבא....
אני למדתי שלש שנים באוניברסיטה בירושלים פילסופיה ומקרא לתואר ראשון.
באשר ל"עממי" (מה שמכנים היום "יסודי") אני למדת ב"הכרמל".
באשר לצבא - הואיל והייתי חניך הצופים, התגייסתי לנח"ל, הגעתי לשדה בוקר ועם
הנערה שמצאתי (או שמצאה אותי) במדבר של אותם הימים - עברנו לאפיקים (היא ילידת
אפיקים).
ל"אקט" הזה מלאו כבר חמשים ואחת שנים....
סוף בלבלול מוח.
נהיה בקשר לגבי הענין החשוב והמענין - ובכך נעסוק באימייל נפרד.
כל טוב ושבת שלום
עמיקם אסם (אז - סומולינסקי
הוסף תגובה

ברכות לנתיב החדש והיצירתי ! (שולמית מרגלית 23-06-11)

נעמי- אני ממש מתפעלת ממך... מהאנרגיה הבלתי נדלית לקדם את הרעיונות השושניים לנתיבים חדשים!!! כל הכבוד!
אני מרגישה שזה מאוד נכון לגייס אנשי רוח מהחברה הקיבוצית... ולהגיע לצעירים...
יישר כוחך וכוחנו!

שמחה מכל הלבבות לנעמי (פרידה-אחווה 23-06-11)

הזרעים החדשים אכן מנביטים את הצעדים החדשים ביציאה לאור העולם.
גם מועצת התלמידים הארצית תקבל את התרבות החדשה בלב פועם . רק האור יגרש את החשך והיאוש במוסדות החינוך . האם נוכל לתפקד כפיקוד העורף בהכנסת תוכנית
לתרבות החדשה ? מאמינה מאוד בכוחותינו. ובפיקוד הרעיוני של הקברניטה נעמי.

מודה לכם יקרים על המשוב וחשבתי... (נעמי באב"ד 23-06-11)

או הבה ונאמר התלבטתי: האם לפנות למשרד החינוך, או דווקא לתנועות הנוער?
והשיקול שלי היה ...שמערכת החינוך בשלב זה של התפתחותה יותר מעוניינת בהשגים והכנה לבחינות בגרות.
ומאוד חשוב לי שאת התרבות החדשה יעשו מתוך כיף. מתוך חוויה. ונוער גם יכול ללכת לכיכרות. הוא יכול לחולל ....לא אומר מהפכה....אני לא אוהבת מהפכות....מאמינה בצמיחה אורגנית....אך הוא יכול ....הבה נאמר...לחולל שינויים.
והמסגרת בתנועת הנוער מאפשרת זאת.

כמו שגם הסברתי לנכדים שלי שאפילו הם מתלוננים על בית הספר היום יחסית בבתי הספר משתדלים יותר "לעניין" בהשוואה לזמננו כשלא הייתה הטלויזיה עם כל הרגושים הנלווים. ואין ברירה למערכת החינוך. היא חייבת למצוא דרכים כדי לרתק את התלמידים יותר מאשר היה בזמני כאשר למדתי ביסודי ובתיכון.
אך עדיין ....כאשר היעד הוא בחינות בגרות...אין ראש לתרבות חדשה.

כך שנראה לי שתנועות הנוער הן כר מתאים והולם יותר.
אם מישהו מִכֶּם מכיר אישיות מובילה בתנועת הצופים...למשל.. אנא ידעוני.
לבקשתו של אשר: המכתב ששלחתי ...כזרעים (נעמי באב"ד 22-06-11)

הצעה לתרבות ישראלית אוניברסאלית חדשה

שאלו אותי בממשלה בת כמה אני ואמרתי: "אני בת 4000 שנה ונראית נפלא לגילי. גם סיפרתי להם שהייתה לי הזכות הנפלאה להשתתף ביצירתה של ההוויה העברית השלמה ממנה נאצלו והסתעפו -7 תרבויות.
ואילו עכשיו אני משתתפת יחד עם חבריי בתנועת 'שושנת הגליל' (שלה 8 מרכזים בארץ) ביצירתה של תרבות שמינית חדשה ואוניברסאלית שאנחנו קוראים לה תרבות 'שושנת האור'." (ולא תרבות פוסט ציונית)
ל-7 התרבויות שקדמו לתרבות השמינית שלנו קראנו על פי סדרן הכרונולוגי: תנ"כית, תלמודית, הגותית-פיוטית, קבלית, הלכתית, השכלתית, ציונית.
לפעמים אני גם רואה את כל הוויה העברית שלנו כעץ חיים מאיר. עץ ש-8 התרבויות הן הענפים המסתעפים ממנו. ומה שמעניין הוא שהתרבויות האלה ממשיכות להתקיים ואין האחת מבטלת את רעותה. ולא רק. הן אפילו מפרות ומחיות זו את זו.

וגם הנצחנו תפיסת עולם זו ביצירת כלי תאורה חדש הנקרא: אורליה.

כל תרבות, כפי שבוודאי תסכימו, תרמה את תרומתה הייחודית לצמיחתנו כאדם, כאומה. ואחרי שהתרבות הציונית סייעה לגאולתנו הגשמית כאשר הקימה את המדינה, החיתה את השפה והחזירה חלק ניכר מבניה ובנותיה לארץ, אנחנו מאמינים שהגיעה השעה להתקדם צעד נוסף אלי התרבות השמינית שאמורה להעלות אותנו עוד מדרגה, עוד מעלה, והפעם להצעיד אותנו אלי הארץ המובטחת הרוחנית הנכספת שלשמה נוצר העם העברי.

ואם תשאלו מה יהיו מאפייניה של התרבות החדשה? ובכן הספרה 8-כבר מרמזת על האינסוף. שמים וארץ הופכים למהות אחת.
גם זכור לנו שהארץ המובטחת כפי שבאה לביטוי בתרבויות העבר הייתה אמנם ארץ זבת חלב ודבש, אך הפעם נזכה לכך שהארץ הרוחנית המובטחת תהיה גם ארץ חמלה, אהבה, אחדות, שוויון ושמחה. ארץ –שאהבת אמת תוקרן ממנה.

בעבר השתמשנו במטבע הלשונית:'כל ישראל ערבים זה לזה', ובתרבות הרוחנית השמינית אני מאמינה שנסכים 'שכל האדם ערב זה לזה'. והדגש בתרבות החדשה הוא על 'אחדות מתוך ייחודיות' ועל 'וחירות מתוך אחריות.'

בתרבויות שקדמו ל-8 התייחסנו אל היהדות כאל דת, בתרבות הזאת החופשיים יוכלו להתייחס אליה גם כדעת, כדרך חיים, וכך נוכל גם יחד לגעת באור מעבר לדתות המחבר את כל האדם הבוחר באהבה.

זאת התורה שאני מאמינה שנכתבה באש לבנה שאותה רצה הקב"ה להעניק לנו בלוחות הראשונים אך עוד לא היינו בשלים לכך. שהייתה מעין תורה של "לא לא". לא תרצח. לא תחמוד. אך התורה החדשה שתצמח תהיה תורה של "כן כן". וזו גם התורה החדשה, שאני מאמינה, שישעיהו מרמז עליה "בתורה (חדשה) מאתי תצא". שנובעת מהלב.

התרבות החדשה אינה היררכית, אין חשוב יותר וחשוב פחות, כולנו לומדים ומלמדים מנחים ומונחים.והעם הוא המנהיג. הרצון הכללי של העם. הוא המנהיג. מי שיושב במשרדי הממשלה הוא נציגו של העם ולא להפך. במובן העמוק של המילה.

אם עד היום הכרנו את הרשות השופטת מחוקקת והמבצעת בתרבות השמינית נוכל לתרום נדבך נוסף. לפתח את הישות המאחדת שמסייעת לפישור וגישור בין הזרמים השונים והמקוטבים בחברה הישראלית והכלל אנושית לעתים באמצעות שיח ולפרקים מתוך דממה דקה מאחדת. כי שתיקה - מלכדת. מחברת אותנו לרטט הדממה שחווינו בהר סיני.

בתרבות החדשה אנחנו רואים לא רק את ארץ ישראל כקדושה אלא כמו שנאמר 'עתידה ארץ ישראל הרוחנית והיא מתפשטת לכל הארצות' . כך כל הפלנטה אמורה להיות רוחנית.

בתרבות החדשה נקים מקום שיבטא השקפת עולם זו. היכל לכל העמים. אור מעבר לדתות. מקום לכל אדם שבא באהבה ואין זה משנה באיזה גזע מין דת וצבע נשמתו בחרה. ויקימו אותו ילדים הורים וסבים. יחד. יצירה חדשה שעוד לא הייתה כמותה מעולם.

נעשה זאת תחילה בגליל כדי שמצפון תפתח הטובה. בשדה החיטים בחוקוק. ומשם תזרום בנועם הטובה גם לירושלים ולכל אומות העולם. וזה רק הפתיח לשיח שכדאי שנפתח בו. כי התרבות החדשה הזאת קוראת לך!!!

שירה רבת השראה (אשר שלאין 25-06-11)

קראתי את המסמך "הצעה לתרבות ישראלית אוניברסאלית חדשה".
אכן התוכן לא היה חדש לי. מבחינתי זהו דבר-שירה רב-השראה שמציג היטב ככל האפשר בהיקף הנתון, את הדרך וההשקפה של נעמי, וגם את הערכתה הגבוהה לגבי ההישגים שהושגו עד כה.
אף שאני מזהה את עצמי כחבר טוב של נעמי וחבר פעיל בשושנה, אין המסמך הזה מייצג אותי (ולא רק אותי), ומבחינתי אין הוא משקף נכונה את הרגשתי לגבי מה שעושה את השושנה חשובה בשבילי.
אֲבָל כמקובל עלינו, אין לנו שום חובה להסכים על השקפות, דעות וסדרי עדיפויות, אלא כל אחד אמור לפעול ולשתף פעולה עם כל מה שמתאים לו.
אין פלא, שאנשים מתרשמים מן התוכן ובעיקר מהאישיות המצטיירת מתוך מסמך כזה.
אם יתייחסו לעניין ברצינות, מן הסתם יתעוררו אצלם שאלות לגבי הצד המעשי, ובמיוחד לגבי מה שיידרש מהם-עצמם כדי להשתתף בחזון הזה.
אני עצמי לא שואל כיום את השאלות האלו, כי נדמה לי שהתשובות שאקבל כבר ידועות לי. גם אינני מעוניין להיכנס למחלוקת שלא-לצורך (יש כבר מספיק מחלוקת "לצורך").
סוף דבר: נעמי שולחת את המסמך הזה לגורמים שונים, ומתחילה לקבל תגובות. משך הזמן תצטבר ההשפעה של המסר הזה, ולאור ההישגים היפים של נעמי בעבר, אולי נראה פריצת דרך של ממש.

ואולי הגיעה השעה אשר יקר לספר לכולנו (נעמי באב"ד 25-06-11)

א. למה אתה מסכים ולמה אינך מסכים.
ב. מה ההצעה שלך? במלים פשוטות.
כי רק לחזור ולומר כל הזמן "שהמסמך הזה אינו מבטא אותי"...לא מספיק...אם לא? אז מה כן.
ואולי נוכל לסייע לך להגשים את משאת לבבך.
והאמן לי איש יקר. כאשר אני משוחחת עם אנשים אף אחד ....מאלה ששוחחתי עימם אינו ידוע בדיוק...מה אתה רוצה.
וייתכן שכאן לאט לאט במסגרת הפורום לא רק שתבהיר לנו אלא גם לעצמך.
ואני כותבת זאת במלוא האיכפתיות. ואתה יודע זאת. לכן גם התקשרתי אליך. כי איכפת לי.

ולהבדיל 3000 הבדלות.
אמרו על התורה שהיא שירה. האם זה הפריעה לה להתנחל בלבבות?
מחבקת אותך באהבה נעמי

על מה שאני רוצה (אשר שלאין 26-06-11)(7)

נעמי כותבת כי "אולי הגיעה השעה" שאני אספר לכולם: א. למה אני מסכים ולמה איני מסכים; ב. מה ההצעה שלי? במלים פשוטות. "כי רק לחזור ולומר כל הזמן 'שהמסמך הזה אינו מבטא אותי'...לא מספיק...אם לא? אז מה כן".
אומרת נעמי: "אף אחד ....מאלה ששוחחתי עימם אינו ידוע בדיוק...מה אתה רוצה.
וייתכן שכאן לאט לאט במסגרת הפורום לא רק שתבהיר לנו אלא גם לעצמך".

אני מבין מתוך כך, שנעמי וגם חברים אחרים שעם כמה מהם היא שוחחה, כבר שכחו כי ביטאתי את רעיונותיי ומשאלתי בפורום הזה ובמקומות אחרים עוד לפני זמן רב.
לכן אחזור ואביא כאן את המסמך שכבר היה בפורום וגם הובא למעגל המוביל כהצעה לאפיין את מה שבאמת משותף על פי דעתי לכל הפעילים בשושנה.
אם תקראו אותו אל מול המסמך של נעמי, תוכלו להבחין בהבדל מבחינת הענינים הזוכים להדגשה ואולי גם להצטרף להערכתי שיש למסמך שלי סיכוי לגעת בחלקי אוכלוסיה שאולי לא יתחברו באותה מידה לחזון המופלא המתבטא במסמך של נעמי.
ברור שאני עושה זאת מתוך אכפתיות גבוהה, מסירות לשושנה ואהבה לנעמי.

(לכאן הועתק המסמך "תנועת שושנת הגליל" מתאריך 3/8/2010)

אתה מתאר אשר יקר את כל מה שאנחנו עושים בשושנה (נעמי באב"ד 26-06-11)

את כל החזון שפיתחנו יחד.
ולא הייתי אומרת את מה שאני עומדת לאמר עכשיו אלמלא כל ההתנגדויות שאתה משמיע בכל הזדמנות למסמכים שלי. האם מסמך שהוא שירה הוא מסמך פסול? האם שירה היא בבחינת חיסרון?

ואני לא מבינה למה אתה מתנגד. אם אתה מסכם בעצם את כל מה שפיתחתי עם השושנים במשך השנים.

ותודה ידידי שרוב הרעיונות שאתה כותב במסמך שלך הם ציטוט לפעמים מילה במילה של הרעיונות שלי. ולא חלילה שיש לי בעלות עליהם, אך מה החידוש שאתה מציע?
מה הרעיון או הרעיונות החדשים והמקוריים שאתה מביא? היכן ההתחדשות?

כלומר כל המהות של מה שכתבת הם למעשה דברים שהבאתי לשושנה....מהאחדות מתוך ייחודיות, עד גורו לך מפני הגורו, עד 8 התרבויות עד שפת האהבה והחמלה...ואני שואלת אותך אשר ידידי...ולא הייתי שואלת אלמלא כל ההתנגדויות שלך... מה החידוש שלך? מה אתה רוצה בעצם?

ואתה כל הזמן דבק במסמך. כאילו משם תבוא ההצלה. או הישועה.
האם מישהו שאתה מכיר הגיע לשושנה בעקבות המסמך הזה שכתבת? האם שלחת למישהו והוא הגיע אחרי שקרא אותו? הלוואי והמסמך יפתח דלתות לאנשים חדשים.
למה באמת שלא תשלח אותו?

היום אני יודעת שלא מסמכים מביאים אנשים לשושנה.
אנשים מביאים אנשים לשושנה.
אצלי מסמך....אם אני כבר שולחת....הוא תמיד אך ורק " פתיח". פתיח לשיח, "מתאבן" אך לא "הארוחה" עצמה.

וכבר ציינתי שכמו שביהדות אין מסמך אחד שמבטא מיהו יהודי או ישראלי.
כך לא הייתי רוצה שיהיה מסמך אחד שמבטא מהי השושנה.
כל אחד והשושנה שלו
כמו כל אחד והיהדות שלו.

ועכשיו אחיי השושנים אחרי שקראתם את המסמך של אשר האם אתם מבינים מה הוא רוצה?
והאם אתם רואים הבדל ברעיונות ביננו ....לא בנסוח....הנסוח אולי שונה...אך האם אתם מבחינים בשוני מהותי בין הדברים שאני כותבת לבין הדברים שהוא כתב?
והאם אתם מבינים מה הוא בעצם רוצה?

הייה בטוב אשר יקר ומאחלת לך שבוע נפלא

לאשר ברכותי על הסגנון והסיכום . (פרידה 26-06-11)

אשר יקר , אכן כל אדם עולם מלא. היכל רב ממדי . ואתה אשר יחודי ברעיונות וביטוים בסגנונך הבהיר. ראוי לך להישאר נאמן לאמונותיך . הנך מבורך בשכל וכמובן ברגישות של הלב , הצלחת לעבוד על המידות התרומיות שלך כדי לעבוד בצוות . מתוך העבודה שלנו בעשור זה , אין לי אלא להביע התפעלות מן המאמצים שלך
לשמור על היחודיות שלך ושלא להיבלע בקול של האחרים . תמיד יהיה מענין לשמוע את דעותיך בקול הסמכותי והרגוע.

לא מתנגד. לא פוסל. (אשר שלאין 26-06-11)

אי אפשר למצוא בדבריי שום ביטוי של התנגדות או פסילה למסמך "הצעה לתרבות ישראלית אוניברסאלית חדשה". גם תיאורו כדבר-שירה לא בא להמעיט מערכו, אלא דווקא להצביע על מה שלדעתי נותן לו חשיבות מיוחדת מבחינתי. לא בצדק מדברת נעמי על כביכול "כל ההתנגדויות שאתה משמיע בכל הזדמנות למסמכים שלי". אין כָּאֵלוּ.
גם הפעם אינני מתנגד למה שנעמי כתבה. ברור לי שהמסמך מתאר היטב את השקפתה ודרכה, ובוודאי יש חשיבות לכך שהיא מציגה את הדברים בפני מי שהיא בוחרת בסגנון שלה וההדגשים שלה.
עם דברים רבים במסמך אני ממש יכול להזדהות, אך ראיתי במסמך גם דברים שלא הייתי רוצה כי ייאמרו בשמי, בעיקר מפני שלא שוכנעתי שהם אמת בטוחה מבחינתי, ולא הייתי רוצה שהקוראים יוטעו בעניין זה לגביי. איני סבור שנעמי זקוקה לפירוט של אותם דברים. יש בינינו הבדלי השקפה חשובים וידועים לגבי כמה שאלות, ואינני מצפה שנשנה את דעותינו דווקא בהזדמנות זאת.
לעומת זאת, המסמך "שלי" מבטא מאמץ מצדי להציג משהו שכן תהיה עליו הסכמה. אני שמח על שנעמי אכן מסכימה עם כל מה שכתוב שם, ולא מסתייגת משום פרט, כי אכן היא עצמה המקור לרוח הדברים ולחלק גדול מן הפרטים (כן: אפילו "מילה במילה").
אינני טוען כי "באתי לחדש". במסמך כזה לא הייתי מביא חידוש של ממש מבלי לבדוק עם החברים שהחידוש מקובל עליהם. עם כל ה"שמרנות" שלי, אני חש כי חוויית שושנת הגליל בהנהגתה של נעמי, מעשירה את רוחי, מאירה את דרכי ומאפשרת לי לשמר על היחודיות שלי בתוך היחד הנפלא שלנו.
אני מודע לכך שיותר מאשר אנשים אחרים אני טורח לבדוק מסמך בקפדנות כלשהי לפני שאחליט שהוא מייצג אותי, ואני מסכים שדבר זה יכול לפגוע ביחסי-האנוש שלי. לא נראה לי שתכונה בלתי-נעימה זו שלי תשתנה בעתיד הקרוב, ונשארה לי משאלת-הלב שיתייחסו ל"יציאות" שלי בחסד המתבקש.

מה דעתך אשר יקר בקשר למשאלת הלב (נעמי באב"ד 26-06-11)

שאנחנו ננסה להכיל את "היציאות" ואילו אתה תשתדל להיות מודע להם לא לקרוא להם דרור וכך גם לא לפגוע בזולתך?

ובדרך מתוקנת זו אנחנו נתרגל את "דרך הסובלנות" ואילו אתה תוכל להשתדל ללמוד את דרך ההתחשבות?
מה אתה אומר? עשינו עסק?

אין עסקה. (אשר שלאין 26-06-11)

נעמי היקרה מאד ללבי -
ביטאתי את משאלת הלב שלי ליחס של חסד אל החסרונות שלי, כפי שגם אני משתדל לתת לחסרונות של אחרים - אך לא התכוונתי לקנות את ההתחשבות הזאת במחיר כלשהו.
מדברייך, נעמי משתמע שאת מבקשת לקנות ממני מעין בלימת-פה - שלא אתן דרור לביטוי ההשגה שלי כאשר אלה עלולים לגרום לך אי-נוחות.
ובכן, לא אעשה לך את הנזק הזה, אלא אמשיך ללוותך בהסתכלותי הרצינית, כפי שאת גם יודעת לבקש ממני פעם כפעם.
והדרך המשותפת המבורכת פרושה לפנינו.

חלילה חלילה סתימת פיות (נעמי באב"ד 26-06-11)

אך חלק מהתרבות החדשה....כפי שמצטיירת בעיני רוחי....ואנחנו גם מנסים להגשים אותה בפועל במפגשים שלנו....היא לא רק לגעת "במה" אלא גם ב"איך".

אנשים אצלנו מתבטאים בחופשיות אומרים בכנות את אשר הם מרגישים או חושבים ...אך גם את אי ההסכמה "מרעיפים" בנועם. וזאת הנקודה שאותה אני מנסה להדגיש.

יש מה שאקרא לו לצורך העניין 'אלימות מילולית.'
וכמו שבשושנה לא משתמשים במהלומות ידים או באגרופים כדי לפתור בעיות אנחנו מנסים גם להימנע מתוקפנות מילולית. כן, יש דבר כזה. אלימות מילולית.

פעמים רבות ארע למשל שהייתה אי הסכמה כאן בפורום או במפגש ביני ובין חגית....אך הדרך שבה הובעה אי ההסכמה הייתה מתוך כבוד הדדי החפה מפגיעה.
זה התדר החדש שאני מדברת עליו.
הרטט החדש. האם אתה יורד לסוף כוונתי אשר ידידי?

פעמים רבות יקרה שאנשים יתקשרו אלי כמו פיני או אליחי למשל ויגידו: תראי נעמי לא כל כך נראה לי מה שאמרת או כתבת....ואנחנו דנים ומשוחחים....אך ...הטון, הצליל.... אינו תוקפני!
ואיש מהם לא יטען על "סתימת פיות"
האם אני מצליחה להבהיר את דבריי ידידי הטוב אשר אשר קרוב גם ללבי?

הנקודה השנייה שאני מנסה להבהיר היא שבתרבות החדשה....כפי שאני רואה וכך גם חבריי לדרך.... הבקורתיות והשיפוטיות אינם הכלים שהולמים אותה.
כי אם אני רואה תרבות כיצירה....והרי אומרים שלא מראים לשכל עבודה שאינה גמורה....ובכן, אילו בניתי למשל מטוס שחיי אדם תלויים בבטיחותו הסיפור היה אחר....הייתי אפילו מפצירה בכם שתבקרו תשפטו....הרי אנשים יכולים לאבד את חייהם בשנייה....אך אם השושנה נוצרה כדי לפלס דרך בשבילים לא נודעים....לפרוץ דרכים חדשות....ואם לא תנסה לא תטעה. בחרתי בחופש לטעות ולשגות!

לו רק ראית את הטיוטות הלא מרשימות אותן כתב בטהובן לסימפוניות שלו! לו רק ראית את הסקיצות שלו! אולי היית מבין לאן נושבת ונושפת רוח דבריי.

ובכן יש לי חדשות.
גם אנחנו כותבים גם סקיצות! טיוטות!
לכן בקורתיות ושיפוטיות מוגזמת "ולווי רציני" ....אולי לא כל כך הולם?
ודווקא "לווי עתיר חיוכים", משחרר, מחבק, דווקא הולם יותר?
ומה אתם אומרים אחיי לדרך השושנים?

אחינו השושנים: הנה נעמי מבקשת מכם! (אשר שלאין 27-06-11)

אכן, למה שלא תפתחו פה גם אתם ותעזרו לנעמי ולי להבחין בעזרת התרשמותכם, האם והיכן יש בשיח שלנו אלימות מילולית, ועד כמה אנו שנינו נוהגים בנועם וכבוד כמתבקש מחברים ותיקים.
לגבי עצמי, אני די רגוע בנושא הזה. אינני מבקר כאן את דרך השיח של נעמי, אך חש בפער-מה בין התיאורים שהיא נותנת לשיח שלי ובין המציאוּת שלו - שכֵּן מבחינתי המלל שלי נראה לא רק תקין והוגן, אלא גם מתחשב, רגיש ומכבד.
אם מישהו מלבד נעמי חושב שטעות בידי, אנא יאיר את עיני בדוגמאות שיעמידו אותי על מה שנעלם מעיניי ואולי מעוות את תרומתי לענייננו המשותף.
אני מוכן גם לשמוע שכל הדיאלוגים של נעמי ושלי, כולל הנוכחי, הם בסך הכל יצירות-מופת - טקסטים לדוגמה בתחום המחלוקת לשם-שמיים.

אכן, למה שלא תפתחו פה גם אתם ותעזרו לנעמי ולי להבחין בעזרת התרשמותכם, האם והיכן יש בשיח שלנו אלימות מילולית, ועד כמה אנו שנינו נוהגים בנועם וכבוד כמתבקש מחברים ותיקים.
לגבי עצמי, אני די רגוע בנושא הזה. אינני מבקר כאן את דרך השיח של נעמי, אך חש בפער-מה בין התיאורים שהיא נותנת לשיח שלי ובין המציאוּת שלו - שכֵּן מבחינתי המלל שלי נראה לא רק תקין והוגן, אלא גם מתחשב, רגיש ומכבד.
אם מישהו מלבד נעמי חושב שטעות בידי, אנא יאיר את עיני בדוגמאות שיעמידו אותי על מה שנעלם מעיניי ואולי מעוות את תרומתי לענייננו המשותף.
אני מוכן גם לשמוע שכל הדיאלוגים של נעמי ושלי, כולל הנוכחי, הם בסך הכל יצירות-מופת - טקסטים לדוגמה בתחום המחלוקת לשם-שמיים.


הוסף תגובה

אשר נעמי יקרים ... (צביקה 27-06-11)

אני קורא ברוב סובלנות וקשב את חילופי
הדברים ביניכם ומתרשם ( ויתקנוני מלמדי אם טעיתי),
שהפער ביניכם אינו גדול כלל ועיקר וניתן בקלות
לגישור לפישור ולהסכמה ,אם רק תסכימו לראות זאת כמוני.
בסה"כ לכולם יש כוונות טובות ונדמה כי ניתן בקלות לנסח
מסמך אחד או רבים ,שיתן או ייתנו מענה נאות לכל ההיבטים,
ואף יהיה כתוב בו או בהם במפורש ,שמסמכ/ים הם מוגבלים מעצם הצורך
להגדיר ולתייג במילים את שהוא מעל ומעבר לכל המילים לכל ההגדרות
ולכל התיוגים.
נדמה לי שראוי ש"נשכין שלום " (בתוכנו)ונשמש כאן דוגמא לאחרים.

בברכה.

הכתיבה שלך נופש צופים אשר (נעמי באב"ד 27-06-11)

מאוד רגישה מאוד מתחשבת ....חשבתי שהתייחסת "ליציאות" שלך במפגשי המעגל המוביל ואליהם התכוונתי בכך שאני אנסה להכיל ואתה תנסה להתחשב.
לגבי השיח ביננו בפורום? ההתכתבויות בשבוע האחרון? אין לי אפילו קמצוץ של טענה ומענה הזעירה שבזעירות.

אני רק חוזרת על אמונתי נכון לעכשיו: שהשושנה היא יצירה בהתהוות ולא הייתי רוצה למסגר אותה, להגדיר אותה ולקצץ בכנפיה.....תנו לה לנשום...היא עדין לומדת לעוף.

על "יציאות" במפגשי המעגל המוביל (אשר שלאין 27-06-11)

במבט ראשון נטיתי לראות בתגובה האחרונה שלך, נעמי היקרה,  סיום טוב לשיח הנוכחי. אך מה אעשה? קשה לי להתעלם מטקסט בעייתי, במיוחד כזה המייחס לי דברים שאני לא מכיר בעצמי.

אל איזה "יציאות" שלי במפגשי המעגל המוביל את התכוונת כשדיברת על "אלימות מילולית"? חשבתי שהבהרנו כבר בינואר 2010 שלא קרה במעגל המוביל שום דבר שהצדיק התבטאות כזאת לגביי. את השיח בעניין זה תיעדתי בשעתו ותוכלי לרענן את זכרונך בקישור:  http://www.asher.hopeways.org/dialog-rose2.htm .

 

מה שאני מבקש עכשיו, הוא לומר דבר חיובי – ובפעם הזאת - בקשר לעצמי:

אני ממש מרוצה מאד מתפקודי במעגל המוביל, שֶלְמֵיטַב הערכתי הוא נעשה מתוך ענייניות, שיקול-דעת, התחשבות, רגישות וכבוד לכל המשתתפים.

יחד עם זאת, אני פתוח לקבל מחבֵרים במעגל כל ביקורת על ליקויים בהתנהגותי שאותם אינני רואה כרגע – רצוי עם דוגמאות מתוך התרחשויות שאירעו.

 

אגב, אני מונה בין הכישורים שלי גם את היכולת להסתדר בדרך נאותה, הוגנת ומתחשבת, גם עם מלל לא-לגמרי-הוגן שנוצר על ידי אלה שמיומנים פחות ממני בניהול דיאלוג.

אולי זאת תוכל גם להיות אחת התרומות שלי ל"תרבות השמינית" הדרושה לעמנו.

 

לדף הבית של אשר שלאין