נסיון להציע  הצגה מוסכמת של השושנה     (5/8/2010)

לקראת מפגש המעגל המוביל שהתקיים ביום 4/8/10, חיברתי מסמך שמגמתו להגיע לצורה מוסכמת של הצגת השושנה, שבה יהיה ביטוי עשיר לכל מה שממש משותף בתוכנו, עם מתן מרחב-קיום לחלקים חשובים שאינם בתחום המוסכם.

הדגש במסמך הזה הוא  בפירוש לא על המטרות החשובות מאד, שבגללן כל אחד מאתנו משתתף בשושנה, אך ברַבּוֹת מהן לא כולנו שותפים - אלא רק על אותם המרכיבים במהות השושנה שלפחות על פי דעתי "מחזיקים אותנו יחד".

הנוסח מצורף כאן בהמשך.

אני מציע שחברים יעיינו במסמך, יציינו דברים שממש מפריעים להם לראות בו ביטוי למשותף, יוסיפו דברים חסרים שלדעתם הם משותפים ויכולים להיות מוסכמים, וכן הצעות לתיקוני נוסח.

 

אשר

 

 

 

(מציע: אשר שלאין)3/8/2010                                                                                                                                                                                        

תנועת שושנת הגליל

א. תנועת "שושנת  הגליל"  מפגישה,  מאגדת  ומפעילה, נשים וגברים הפתוחים לתובנות רוחניות, ברוח חפשית, תוך מאמץ לטפח את המאחד - ובו בזמן  לכבד את הערך הייחודי של כל חבר ומשתתף.

במסגרת ה"שושנה" אפשר למצוא בני אדם מיוחדים, בעלי רקע מגוון מבחינת: גיל, מקצוע, לימודים, סגנון חיים, אמונות, פעילות בארגונים ועוד - שלרובם אולי לא היה מזדמן להיפגש בדרך אחרת.

ב. התנועה מקדמת יצירתיות וחוויות בלתי-אמצעיות בתחום הרוח, באמצעות פעולות בצוותא הכוללות: התבוננות, שיח, שירה, תנועה ואמנות. הפעילויות מכוונות להגביר את המודעות של המשתתפים לעצמם ולמקומם בעולם, לקדם פתיחוּת לאפשרויות רבות, ולעוד שינויים במציאוּת ובחיים של הפרט והכלל לאור ערכים של אכפתיות ואהבה.

את רוב המפגשים מאפיינים: קבלה, חיבה וכבוד הדדיים, גילוי-לב ופירגון, בירור רציני - עם מקום לשעשוע וצחוק. חברים לומדים ומתנסים ביצירה אישית ומשותפת, חסרת תחרות - בעמקות, היקף ועוצמה שרבים מהם לא חווים במסגרות אחרות. ניתן עדוד לחברים-מן-השורה לקבל תפקידי ארגון ולהתנסות בהנחייה.

ג. התנועה עושה לטיפוח אחוות אמת בין חבריה לבין עצמם, וכן בינם לבין זולתם, במגמה להגביר קשרי שותפות ואהבה בקרב העם כולו ואף בין עמנו ושאר העמים. רבים מאתנו חווים קיומה של אחדות בסיסית במין האנושי ואף ביקום כולו.

בתוך חברת ה"שושנה" יוצרים חברים זה עם זה קשרים אישיים של אהבת-אמת: תחושה של נינוחות וקירבה נפשית. הכושר שהם מפתחים בתוך כך: הקשבה לזולת, סובלנות, רגישות ואמפתיה - עוזר לחברים להתחבר טוב יותר אל עצמיותם, לקיים יחסים חמים יותר גם במעגלי-היכרות אחרים, ואף לחוש יתר אחדות עם הטבע ויצוריו.

ד. המפגשים והפעילות  ב"שושנת הגליל" מגבירים אצל רבים גם את המודעות ל"דברים שמעבר", למה שקיים בטבע עולמנו אך נחשב כ"על-טבעי", גם למהויות רוחניות הפועלות ללא תווך פיסי המוכר כיום, גם לכאלו שניתן להתיחס ל"רצון" או "כוונה" שלהן ואף להידבר עמן - במלים או בלעדיהן.

מתפתחת היכולת לצאת "מתחת לסינר" של "האמת המדעית" ולהשתחרר מן ה"תקינות" החילונית שמנסים לכפות "בשם המדע". ה"שושנה" לא תתיחס בביטול, וגם לא בבהלה, לתורות מיסטיות, לטיפולים "אלטרנטיביים", לכל מידע וידע הנמצאים במודעות ובחוויה של האדם.

ה. ה"שושנה" מקיימת בתוכה גם פעילויות השואבות בשבילה השראה מחזיונות נבואיים ותקשורים עם ישויות רוחניות. לגבי חברים חשובים, פעילויות אלה מסמנות את הדרך לחיי התנועה ואף עבור העם והאנושות כולה. אמנם לא כל החברים מרגישים שותפים לעבודה הרוחנית הזאת ולמסקנות העולות מתוכה – אך הדבר לא מפריע לאחדות הרגש והמעשה של כלל התנועה.

ו.  אין "שושנת הגליל" מחייבת את החברים להאמין ב"תורה" מסוימת, ואינה מכירה ב"גורו" היודע הכל.

ה"שושנה" מאפשרת לחברים להיות אותנטיים: להכיר כל אחד במהותו העצמית ולהתחבר אל מה שהוא באמת - במחשבה, השראה, דיבור ושתיקה.

יש פתיחות והקשבה לרעיונות חדשים, אך גם לומדים להתיחס בספקנות להכרזות "המודיעות את האמת". חברי השושנה לומדים להתחבר כל אחד לעוצמה הפנימית שלו, ויכולים לתפקד גם בתוך אי-ודאות ותהיה. כך פוגשים ב"שושנה" יותר ביטויים של תובנה וחוויה אישית, ופחות סיסמאות, קלישאות, או ציטוטים מדברי "בעלי סמכות" ש"יודעים יותר טוב".

ז. "שושנת הגליל" פועלת בדרכה שלה לקדם את תרבות עם ישראל והעולם כולו, על בסיס הנכסים הרוחניים של מסורת ישראל ושל גדולי הרוח בכל חלקי האנושות.

לצורך זה מטפחים בתנועה את ההיכרות עם נכסי תרבות יהודיים ואוניברסליים, ובתוך כך מאירים ומעמיקים בהיבטים השונים של יהדות ושל רוחניות, ומתעשרים ברעיונות וחוויות.

ח. מקובל ב"שושנת הגליל" לזהות שבע תרבויות שהתפתחו עד עתה לאורך ההיסטוריה של עם ישראל. מגמה מוצהרת בתנועה היא ההשתתפות בגיבושה של התרבות הבאה, השמינית, ברוח של פתיחות, סקרנות וסובלנות, אהבה וקירוב לבבות, שמחה ויצירה, וכן ביטוי אישי וקבוצתי על רמה חווייתית, רגשית ורעיונית.

האמת ניתנת להיאמר, שתמונת חזון התרבות השמינית, עם כל חשיבותה בשביל "שושנת הגליל", אינה מצטיירת בדרך אחידה, אלא נושאת אופי שונה אצל חברים שונים. לצד הדברים המשותפים שנמנו, צומחת ומתפתחת אצל חברים מובילים תמונה רבת-השראה של העתיד התרבותי והרוחני – הכוללת גם משמעויות חומריות, חברתיות  ומדיניות – שאותה הם חולקים עם שאר החברים מבלי לחייב איש להזדהות עם התכנים האלה.

ט. כפי שכבר הוסבר, כל אחד מהחברים והמשתתפים השונים בפעילות ה"שושנה" עושה זאת מתוך אמונות, ערכים וטעמים משלו, שלפחות בחלקם שונים מאלה של חברים ושותפים אחרים, וקיימים בתוכה כמה וכמה ניגודי השקפת-עולם - עם זאת, כל יחיד מכבד את היחודיות של זולתו בתוך אחדות התנועה, והאהבה השוררת בין החברים אינה מותנית כלל במידת ההסכמה והשותפות בדעות.

 

 

 

אשר, לדעתי המסמך מקיף ומכסה את כל ההיבטים השושניים.


הוסף תגובה

חלק ממכתב שנעמי ביקשה ממני לפרסם  (05-08-10)

 

אספר לך מה מדאיג אותי. אני חושש שהמפגש בסוף יהיה לא יותר מאשר ההזדמנות לכל אחד לספר על חלומותיו ודעותיו, מבלי שנגיע לסיכום משותף.

במקרה הטוב נסיים במצב רוח טוב וחיבוק גדול, ונמשיך בשושנה בדרך הטובה שלנו בדיוק כמו עד עכשיו.

לדעתי, המפגש היה מיועד ליותר מזה. הוא היה מיועד להשגת הסכמות – במיוחד בין "האקדמיה" ובין "פשוטי-עם" כמוני.

אני מודע לזה שגם ב"מרכז" יש חברים המעלים מוטיבים שחשובים להם – אך גם להם לא יהיה פשוט להשיג הסכמה כללית. הפתרון שלי הוא: לא לכלול דברים כאלה במסגרת המוסכם – אלא לתת להם מרחב להתבטא בשושנה בגלוי ובחזקה – אך לא באופן המעמיס חיוב על אלה שלא שותפים לאותו ערך או אותה אמונה.

איך מתרגמים את זה ל"סדר יום" של המפגש בגולן? – לא ברור לי.

בשעתו הצעתי שכל אחד יחשוב – בשלב זה - לא על מה שהכי חשוב לו בשושנה, אלא רק על דברים שהוא רוצה שיצוינו – וגם יש סיכוי שיוסכם עליהם. בתהליך קבוצתי, פריטים שלא הוסכמו יוצאו – או ינוסחו מחדש באופן שיאפשר הסכמה.

אולי צריך לתת במפגש זמן (שעה-שעתיים) חופשי לחלומות החורגים מההגבלה האמורה – דווקא כדי להבליט את כיבוד השוני והיחודיות בתוכנו - אך חשוב שבסוף התהליך של שבת נרגיש שעשינו מפנה לכיוון של הסכמה המכבדת את כל המיגוון, מבלי להסכים שכיוון מסוים הוא "מתקדם" או "מוביל" או "יודע" ביחס לאחרים.

אני מדגיש, שאין הכוונה לשלול ממישהו את הזכות להאמין ואף לטעון שהוא מתקדם, מוביל, יודע, צודק – אך לא יוכל בשם השושנה לתת תמונה כאילו החברות בתנועה מחייבת להסכים עם אמונתו זאת.

הכי גרוע יהיה אם לטובת "שלום-בית" נתחמק מהשאלות הקשות (המחייבות סובלנות והכלה), נהיה אמנם מלאי אהבה (אמיתית כמובן), וכתנועה נישאר בעצם כמו שהיינו (שזה באמת בכלל לא נורא...).

נעמי מציעה במייל מעכשיו, שלכל אחד יהיה נייר שהוא עצמו מסכים עליו. זה באמת נחמד וטוב – אך בתנאי שכל אחד יחתום אישית על המסמך שלו – ולא יוכל לצאת מסמך בשם השושנה כולה שהמעגל המוביל לא אישר.

אני, אכן, ניסיתי להכין מסמך שכל המעגל המוביל יוכל להסכים עליו – אבל אם זה לא הולך, וגם מסמך אחר לא יוסכם, נשאלת השאלה מה בעצם המטרה של מפגש סוף השבוע?

 

 

 

המסמך שלי לא בא לחסום שום חזון ויצירה.  (8/8/10)

 

מה שיש במסמך, זה מאמץ לציין דברים משותפים על כל עושרם וגיוונם - בלי להתחייב באותו זמן על כמה דברים מופלאים ומעוררי השראה נוספים, שלמרות זאת אינם בגדר ערכים מוסכמים על כולם.

אני מודע לזה, שמבחינת כמה חברים, עניין כמו "נשמת ההיכל" הוא ממש יסוד-מוּסד - מהווה אבן-דרך חשובה בדרכה של השושנה, אך לא כולם מתחברים לזה.

אכן, אם זוכרים את כוונתה של נעמי בהקמת השושנה, נמצאים שם רעיונות נעלים ורבי תעוזה עם השקפה מקיפה - ששוב, אינם משותפים לכמה וכמה חברים, לרבות כאלה שבמעגל המוביל.

אני גם מתאר לי, שמבחינת נעמי ואחרים שהתבטאו, אולי צריך להאמין שאותם חברים בעצם מחוברים אנרגטית לאותם דברים, גם אם לא הצליחו עדיין להבין זאת - ולכן אולי יקבלו את הדברים כשלהם למרות הכל - עד שיתברר לכולם שזוהי בעצם הדרך שעשו.

 

אני מאותם אנשים שקשה לי להניח למישהו זולתי לחשוב ולהרגיש בשבילי ובמקומי.

חשוב לי להיות אחראי יחידי על אמונותי, דעותי ומעשיי. לא מתאים לי שמטילים עלי אחריות לתכנים שאני תופס אותם כחיצוניים להכרה ולבחירה שלי.  לא מקובל עלי גם כשעושים כך לאחרים. במסמך שלי אני מבקש התחשבות באותם חברים המחוברים לשושנה בלב ונפש וגם מוכנים להיחשף לנוכחוּת ובולטוּת של תכנים שאמנם אינם ממש מייצגים אותם - אך אולי מבשמים אותם, מעוררים אצלם עניין והשראה. 

אנשים כמוני מצפים שיראו בהם שותפים של ממש ללא  פטרונות  - אלא מתוך כיבוד אמיתי של השונה.

אין הכוונה להגיע לסיכומים, אלא רק לזהות את המשותף ממש - שהוא אמנם דל בהמון בהשוואה לכל מה שמתפתח ומתרחש בשושנה כולה – אך מצביע על מה שמאפשר לנו להישאר ולפעול ביחד באהבה ועוצמה.

 

אם המעגל המוביל יהיה מוכן לאמץ את המסמך (לאחר שיפורים) כמסמך שלו – יהיה בזה צעד גואל לגבי חברים כמוני, שגם יאפשר לנו במצפון נקי להציע את חוויית השושנה לאנשים חדשים.

 

אשר