אשר שלאין
קבלה ונתינה
עבודה פנימית בקבוצה
שלבים בתהליך שנעבור
שלב של עבודה אנרגטית בזוגות
דיון של התיחסות למציאות החומרית
ואם יישאר זמן:
דמיון מודרך: התחברות לחסד והתחלקות
בשפע
הכנה לעבודה האנרגטית
פתיחת הלב אל הזולת
לראות באחר אדם דומה לי, כמוני עם עולם
פנימי, עם שמחה ועצב. להרגיש עם כל השוני את השורש המשותף. לפתוח מעבָר אנרגטי לזרימת דברים טובים בינינו.
היפתחות ונכונות לקבל
כל אדם ראוי לקבל דברים טובים שיש בעולם:
הרבה טוב ושפע, הכרה ועזרה.
פתיחת מקור הנתינה
נשתדל להגיע ליכולת לפתוח בנו דלת, ולחלק
לזולת מן הטוב שבתוכנו. האוצר הפנימי
שלנו לא מתכלה על ידי הנתינה - אלא דווקא מתחדש ומתעצם.
מהלך נתינה וקבלה
הנותן/ת והמקבל/ת פועלים יחד - כל אחד
בתפקידו.
מה יכולים לתת ולקבל
באופן אנרגטי
מאור פנים, אכפתיות, ברכה, עידוד, הוקרה
וכבוד, פירגון.
הנתינה מתחברת ושואבת ממקורות השפע
הקבלה כוללת גם התחלקות עם מעגלים מתרחבים.
אלה היו דברי הכנה לשלב העבודה האנרגטית.
עבודה אנרגטית
---------------------
חלוקה לזוגות שלא מכירים הרבה.
להזיז
כסאות כך שיהיה מרחק בין הזוגות
לשבת
פנים אל פנים , די קרוב.
להחליט
מי "א" ומי "ב".
עכשיו נתחיל.
לא
מדברים בכלל, גם לא בזמן חילוף תפקידים.
להביט
זה על זה, להקשיב ולנסות להזדהות עם מה שנאמר.
פתיחת הלב אל הזולת
לפנַי יש אדם כמוני. יש לו/לה עולם פנימי כמו שיש גם לי. יש דברים שמשמחים או שמעציבים אותו/אותה. בשורש שלנו אנחנו אחים ואחיות. עכשיו נפתח בינינו מעבָר לדברים טובים שיזרמו
הלוך וחזור.
לכולם: היפתחות ונכונות לקבל
יש בעולם דברים טובים שמיועדים להגיע
אלי. אני ראוי/ה לקבל הרבה טוב, הרבה
שפע. יש לי זכות שהעולם יכיר בי, ואחרים
יפעלו לטובתי.
קביעת הנותן והמקבל בשלב ראשון (בין
"א" ו-"ב")
לנותן: פתיחת מקור הנתינה
יש זמן שבו אני מסוגל/ת לפתוח את דלתותי
לעבר האחר, לחלק לזולת מן הטוב הקיים בתוכי.
כאשר האוצר שלי נפתח לנתינה - באותו זמן הוא גם מתחדש ומתעצם.
מהלך נתינה וקבלה
הנותן/ת
והמקבל/ת פועלים יחד - כל אחד בתפקידו.
מתחילים לתת ולקבל. אנחנו עכשיו בתוך המהלך. נשים לב ונרגיש מה שנותנים ומקבלים:
מאור פנים - אפשר חיוך, אכפתיות, ברכה, עידוד, הוקרה וכבוד, פירגון, השתתפות אוהדת
בכל מה שיש, הזרמת אנרגיה אל הזולת.
- הנתינה מתחברת ושואבת ממקורות השפע
- הקבלה כוללת גם התחלקות עם מעגלים
מתרחבים.
ככה זה פועל. האם אני בתוך זה? נמשיך
לתת, נמשיך לקבל – במבט, בחיוך.
סיום השלב וחזרה כל אחד לעצמו.
סקירה פנימית בשקט של כל אחד לעצמו
האם הנותן חש איזה סיפוק? מרגיש מתוך
עצמו שפעל משהו אצל המקבל?
האם המקבל מרגיש שנוסף לו דבר,
שהתעשר במשהו? האם יש בו הכרת טובה, לפחות על ההשתדלות?
חילוף תפקידים
תמצית
נכונות למקבל. פתיחה לנותן
הפעלת המהלך בכיוון חוזר
סקירה פנימית לאחר המהלך האחרון
נסיון
- למספר דקות - לכולם: לתת ולקבל בבת אחת.
רעיון:
בשאיפת אויר נקבל השפע, ובהוצאת אויר נעניק אותו.
קביעה בזכרון - כל
אחד ואחת ייזכרו במה שעברו
ויחליטו
מה מזה רוצים לשמור.
התחלקות בחוויה
- מה שמוכנים לספר לשותף בעבודה זו
- חזרה למעגל - אחר כך: מי שמוכן להתחלק
עם כולם.
מעֲבָר למציאות חומרית - דיון פתוח
-------------------------------
נתינה וקבלה בתנאי מחסור, קושי, מאמץ
במה מלווה הקבלה?
תקווה, חלום, מחסור, מצוקה, חמדנות,
יאוש, סחטנות, הרגשת חוב, תודה, הוקרה.
במה מלווה הנתינה?
אהבה, רחמים, נדיבות, שותפות, שתלטנות,
ותרנות, ציפיה לגמול, רצון למצוא חן
רמות נתינה:
מתנה ,מסירה ,הושטה ,הצעה ,בדיקה ,הימנעות
רמות קבלה:
לקיחה ,דרישה ,בקשה ,רמיזה ,קבלה ,בדיקה ,הימנעות
סוגיות:
מתן בסתר ,תודה ,הכרת טובה ,מגיע-לי ,תמורה ,פרס, חופש, נתינה ליחיד ונתינה לציבור.
הערות על כל התהליך שעד כה
דמיון מודרך: התחברות לחסד והתחלקות
בשפע
---------------------------------------------------------------
נשב בצורה נוחה. נעביר מבט של תשומת-לב
סְביב כל הנמצאים בחדר. נעורר את מודעותנו לנוכחות של כולם. מי שמתאים לו - יעצום עכשיו
עיניים, ולא בחזקה.
נדַמה שיש ביקום מקור כללי ובלתי נדלה
של שפע וחסד.
נשתדל לראות בדמיוננו את הפתח של
מקור החסד הקוסמי (היְקומי), כאשר הוא בטווח השגה. ננסה לראות את פתח השפע והחסד -
כאילו הוא ממש מעל לחדר הזה.
עכשיו נתרום את עצמנו, להיות כל
אחד ואחת מאתנו צינור פתוח להורדת השפע והחסד מן המקור הקוסמי. נדַמה, כל אחד ואחת, שהוא/היא מהווה צינור
כזה, שמחבר את השפע אל עולמנו.
נפְתח את עצמנו למעבר הטוב והיקר דרכנו,
ונַפנה את השפע - קודם-כל אל היושבים בחדר הזה. נחווה את הזרימה דרכנו.
מי שיושבים בחדר ירגישו, כל אחד ואחת,
גם כן שהוא או היא – בבת-אחת - גם צינור להעברת השפע, וגם יעד המקבל לעצמו שפע
וטוב שזורמים אליו או אליה מכל הצינורות האחרים - החברים שבחדר. ניפתח נא לקבלת
השפע והטוב.
ננסה להיות עם ההרגשה המורכבת הזאת :
להיות בו-בזמן גם צינור להעביר את השפע לאחרים וגם פתוח ופתוחה לקלוט את הטוב
המכוּוָן אלי. בשאיפת אויר נקבל את השפע, ובהוצאת אויר נחלק אותו.
עכשיו נחלק את אוצרות השפע שיש לנו כאן
עם כל שאר היקרים לנו, עם בני העם והמדינה שלנו, עם כל האזור שסביבנו, עם כל
אוכלוסי כדור הארץ. ככל שאנו מחלקים יותר –
יש יותר מה לחלק, כי צינורות השפע פתוחים בלי גבול.
אולי יש מאיתנו שחשים או רואים תמונה או
שומעים צלילים או חווים באופן אחר את קבלת הטוב ואת נתינתו, בו-בזמן.
נרשום בזכרוננו את החוויה הזאת. אולי
נעלה לצידה גם את חוויית הנתינה והקבלה הקודמת, של אחד-לאחד.
אם נרצה בזה – נוכל לחזור, גם בעתיד, כל
אחד לעצמו – או לעצמה – אל ההתנסות הזאת, ואולי לשאוב ממנה שמחה ועידוד.