דו-שיח בפורום השושנה אוגוסט 2010

 

וגם לך אשר ידידי אומר כמה מלים (נעמי באב"ד 18-08-10)

אתה מצהיר מפעם לפעם שאתה בא לשושנה כי הקשר שלך אליה הוא רגשי.
ואני מכבדת זאת מאוד.
גם אמרת פעמים רבות "שאתה ראש" קטן.
ואתה לא רוצה להיות בשושנה ראש גדול.
גם זאת אני מכבדת. מי אני שאומר לאנשים באיזה ראש לבחור?
אם כך ידידי הטוב אמור לי מה אתה עושה במעגל המוביל?
האם אפשר להוביל את השושנה מראש קטן רק מכיוון שאתה 20 שנה בשושנה וגם לא מתחבר לחזון שלה?
האם אפשר להוביל תרבות חדשה שאנחנו יוצרים רק מתוך קשר רגשי?
האם אתה במעגל המוביל רק משום שאתה 20 שנה בשושנה?
לאן אתה רוצה להוביל אותה?
אתה אומר שאתה בא לשושנה בגלל האנשים.
ואני לא מתפלאה. ישנם אנשים נפלאים בשושנה.
אך אם כך אולי מתאים יותר שפשוט תשתתף בקבוצות ולא במעגל המוביל?
עד היום אפילו לא עמדת בראשה של אף קבוצה.
מעולם לא התנדבת לארגן קבוצה, שזה החמצן לשושנה.
לא הבאת אנשים חדשים לשושנה במשך 20 שנה חוץ מראובן
כך אמור לי ידידי הטוב מה אתה מוביל בעצם?
אולי השאלות הנוקבות שאני שואלת יסייעו לך ולנו לגלות מה אתה בעצם רוצה חוץ מקשר עם אנשים?
ואם זה כך, והקשר עם האנשים הוא שחשוב....ומי יתווכח אתך על זה....קשר עם אנשים הוא הדבר החשוב ביותר. אך אם כך הוא הדבר אולי מתאים יותר להיות באחת הקבוצות ולא במעגל המוביל? א ני תוהה.
זה לא משנה שאתה יקר לי ויקר לנפשי, אך השושנה אמורה להערך ליוזמות חשובות שלשם כך נוצרה מעבר לסבב של אנשים שמדברים על דברים יפים ונעלים.

 

תשובה לשאלות נוקבות (אשר שלאין 19-08-10)

פנית אלי, נעמי, בפורום, ושאלת שאלות חשובות. אתייחס כאן עניינית לפנייתך ואשתדל להשיב על שאלותיך.

לפני הכל אעמיד על דיוקם ובהירותם מספר נקודות שהעלית לא על דרך שאלה.

 

את כתבת: "אתה מצהיר מפעם לפעם שאתה בא לשושנה כי הקשר שלך אליה הוא רגשי".
לא מדוייק: אכן ציינתי את הקשר הרגשי שלי, וגם אמרתי שהשושנה עבורי אינה בבחינת "בית רוחני". אכן לא זכיתי למצוא מסגרת שארגיש בה סיפוק רוחני של ממש, ונאלצתי להקים לעצמי מסגרת וירטואלית פרטית המרכזת לי משאבים רוחניים. נכון, גם כן, שהקשר הרגשי שלי לשושנה מפצה במידת-מה על מה שקשה לי בחלק מהמסרים הרוחניים שבחללה. אך לא יהיה נכון להבין כי רק הקשר הרגשי קושר אותי לשושנה. "חוויית השושנה" שלי היא במידה רבה ערכית ואינטלקטואלית, ויעידו על כך הפעילויות היצירתיות והלימודיות של השושנה שלקחתי בהן חלק ותרמתי את תרומתי.

 

את כתבת:  "אמרת פעמים רבות שאתה ראש קטן, ואתה לא רוצה להיות בשושנה ראש גדול".  נדייק: לפי האופי שלי אני דווקא "ראש גדול", מרבה לנקוט עמדה. עמדת "ראש קטן" שעליה אכן סיפרתי צוינה מתוך מרירות מסוימת. תקופה ארוכה הרגשתי שאני מוגבל ביכלתי להזדהות עם המסרים, השונים מזמן לזמן, שאת נהגת להכריז עליהם בתור מהות השושנה. אז נעזרתי, כמו אחרים, ביכולת המבורכת שלך להכיל בשושנה גם דעות אחרות ולא לכפות את נקודת ראותך. במצב זה היה לי קושי להציע את השושנה כמסגרת לאנשים נוספים, והסתגלתי בעיקר לקשר עם האנשים שבאו לשושנה בלי ששאלו יותר מדי שאלות על היסודות הרעיוניים.  התנהלותי בשושנה למעשה, לא היתה כזאת של "ראש קטן" טיפוסי: השקעתי הרבה בפעילויות, כולל הנחייה בקבוצות וארגון כנסים. אוסיף ואגיד כי לקראת מפגש השישבת האחרון, טיפחתי תקווה שיתברר בו המשותף והמאחד – ושזה יאפשר לי להיות ראש יותר גדול במלוא המובן, וכי בו-בזמן השושנה תפתח בגלוי את שעריה לפני אנשים נוספים (שדומים לאלה הקיימים בה היום) מבלי לחייב אותם להזדהות עם תורה רוחנית נבואית מסוימת. תקווה זו בינתיים לא התממשה – אף כי נראים לדעתי סיכויים של ממש לשיפור המצב.

 

את כתבת: "אתה אומר שאתה בא לשושנה בגלל האנשים". מה באמת צריך להבין במלים "בא בגלל האנשים"?

כזכור לך, עוד לפני 12 שנה חיברתי מסמך שכותרתו: "מדוע אני חבר בתנועת שושנת הגליל".  את המסמך הזה אפשר לקרוא גם באתר השושנה (http://www.roseofgalilee.org/showartical.php?ID=37) וגם באתר שלי: (http://www.asher.hopeways.org/haver.htm). 

המסמך פותח במלים: "אני מוצא ב'שושנת הגליל' מסגרת המפגישה, מאגדת ומפעילה, נשים וגברים הפתוחים לתובנות רוחניות, ברוח חפשית, תוך מאמץ לטפח את המאחד - ובו בזמן לכבד את היחודיות של כל חבר ומשתתף. למעשה הזדמן לי להכיר במסגרת ה"שושנה" בני אדם מיוחדים, בעלי רקע מגוון מבחינת: גיל, מקצוע, לימודים, סגנון חיים, אמונות, פעילות בארגונים ועוד - שאת רובם לא היה מזדמן לי לפגוש בדרך אחרת".

אני זוכר איך אַת, נעמי, עודדת אותי בשעתו (כמו את עליזה במסמך שלה) לשכפל את המסמך ולהציגו למשתתפי הכנסים.

קראתי בו לאחרונה ונוכחתי שעד היום אני מזדהה עם כל מה שכתוב בו. למעשה, אותו מסמך שימש לי .כטיוטה ראשונית ל"נסיון להציע הצגה מוסכמת של השושנה" (http://www.asher.hopeways.org/muskemet.htm)  שעיבדתי לקראת השישבת שלנו. גם לנסיון זה שלי קיבלתי ממך תגובה חיובית.

אכן גם הצָעָתי החדשה פותחת בנושא "האנשים"  במלים דומות מאד: "תנועת 'שושנת  הגליל'  מפגישה,  מאגדת  ומפעילה, נשים וגברים הפתוחים לתובנות רוחניות, ברוח חפשית, תוך מאמץ לטפח את המאחד - ובו בזמן  לכבד את הערך הייחודי של כל חבר ומשתתף. במסגרת ה'שושנה' אפשר למצוא בני אדם מיוחדים, בעלי רקע מגוון מבחינת: גיל, מקצוע, לימודים, סגנון חיים, אמונות, פעילות בארגונים ועוד - שלרובם אולי לא היה מזדמן להיפגש בדרך אחרת."  

שימי לב, נעמי, איך בנוסח ההצעה החדש ויתרתי על מלים כמו: "אני מוצא" ו"הזדמן לי" – מה שמצביע על התקווה לעבור מ"ראש קטן" אישי לאפשרות של הזדהות כללית.

אכן, בשבילי "שושנת הגליל" היתה ונשארה תנועה של אנשים. אילולא מצאתי כאן אנשים מהסוג שתיארתי במסמכים, באמת לא היה לי מה לחפש בה.

אך נוכחות אנשים יפים לא היתה מספיקה לי, כמובן. אני רואה באנשים אלה פוטנציאל לטיפוח התרבות הדרושה לעמנו ולעולם, ולא מצאתי שום מסגרת אחרת עם נתונים כאלה. אחד הדברים ששומרים מבחינתי על התקווה שאכן אנחנו נביא תרומה משמעותית לעתיד טוב יותר,  זה כיבוד היחודיות של כל אחד, לרבות הכושר להתקיים ביחד למרות שקיימים פערי העדפה והשקפה בעניינים שאנו מחשיבים.

 

עכשיו אני מוכן גם לענות על כל שאלותייך אחת לאחת.

 

◄ מה אני עושה במעגל המוביל?

רמת הפעילות שלי במעגל המוביל אינה פחותה מזו של חברים אחרים. אני מרגיש שדעתי שם נחשבת. אם בכלל יש ערך ותועלת לפעילות המעגל נראה לי שיש לי חלק בזה. אילו חשבתי והרגשתי אחרת, מן הסתם הייתי חוסך את הזמן והמאמץ למרות השמחה שיש לי במפגשי המעגל (כולל במפגשים רבי מתח ומאמץ).
◄ האם אפשר להוביל את השושנה מראש קטן רק מכיוון שאני 20 שנה בשושנה וגם לא מתחבר לחזון שלה?

- המעגל אינו מוביל מתוך ראש קטן. אנשים לוקחים את תפקידם ברצינות גדולה ודאגת אמת לקיום המסגרת והתמדת הפעילות והיצירה. לא מעט מוקדש לבחינת המשמעות של דרכנו ולחיפוש דרכים איך לממש ערכים יקרים. אני מהווה חלק מהחבורה הזאת, לא בגלל שאני כך-וכך שנים בשושנה. מה שאת מביעה בתור החזון של השושנה, מגיע ממך כניסוחים רבי-השראה המשתנים ומתפתחים מדי פעם. אכן, אני מתחבר אלייך אישית יותר מאשר למסרים שאת מביאה מזמן לזמן. מבחינתי, השושנה מכילה בתוכה חזונות שונים, והמסגרת מאפשרת לכל חבר, גם במעגל המוביל, להתחבר לחזון המדבר אליו. 

◄ האם אפשר להוביל תרבות חדשה שאנחנו יוצרים רק מתוך קשר רגשי?

קשר רגשי אכן אינו מספיק כדי להוביל תרבות חדשה. לאנשים העוסקים בכך צריכה להיות השקפת עולם, היכרות עם תרבויות קודמות ואחרות, וכן ראייה ריאליסטית של המציאות החברתית והמדינית של זמנם.
◄ האם אני במעגל המוביל רק משום שאני 20 שנה בשושנה?

- כאמור: כלל לא.
◄ לאן אני רוצה להוביל אותה?

- אכן, יש משהו בשאלה הזאת. אנסח אותה מחדש: "אם הגוף הזה נקרא 'המעגל המוביל' מותר לשאול אותו: לאן מובילים? איך אפשר להוביל אם לא מציינים לאן זה?" באמת מאתגר! 

כאשר נקראנו "הנהלה" היה אפשר לטעון שבסך הכל מתחזקים את מה שיש. בחירת חברי ההנהלה הרשומים היתה פורמאלית בלבד, ולמעשה הגיעו להשתתף בניהול אנשים שהיה אכפת להם והרגישו שהם יכולים לתרום. שאלת הייצוג לא ממש קיימת, והחלטות מתגבשות ומתקבלות בדרך כלל ללא צורך בהצבעה.

אני זוכר איך עברנו לשם "מעגל מוביל"; אני הצעתי אותו מתוך ההשקפה שיש בשושנה מספר מעגלים. ההנהלה על כל מי שחשוב לו להשתתף – כמעגל פנימי - ולעומתו ב"היקף" אותם חברים הקשורים לתנועה ופעילותה, בדרך כלל בקבוצות – אך גם בכנסים ופעילויות כלליות – שלא לוקחים שום אחריות להתנהלות התנועה ככזאת.

מכיוון שהמעגל הפנימי מחזיק כאילו בהגה של התנועה, והוא מכוון את פעילות הקבוצות והכנסים, השם "מעגל מוביל" נראה מתאים. אך לא רק זה: בדיוק באותה תקופה התעצמו שאלות שמצאו יחד את הכותרת "השושנה לאן?" ובהקשר זה השם "מעגל מוביל" נראה רלוונטי במיוחד. לא אכנס להיסטוריה המעניינת, אך אציין שבשאלה שלך, נעמי את מנסחת מחדש את אותה שאלה מאז. המעגל המוביל היה אמור להתמודד עם השאלה הזאת בשישבת שהיה – אך ההצלחה בינתיים לא האירה פנים.
◄ מה אני מוביל בעצם?
- על השאלה הזאת אענה בשם עצמי. בשלב זה אני מנסה לתרום להסכמה על דרך השושנה שתאפשר פריחה של כיוונים שונים. אם שלב זה יפתח את השושנה לפלורליזם אמיתי, אפשר לקוות שאוכל להפנות מאמצים של ממש לבניית התרבות החדשה מנקודת ראותי, זאת בשיתוף עם חברים שיש להם העדפות דומות.

◄ מה אני בעצם רוצה חוץ מקשר עם אנשים?
- זה נכון שאני אוהב קשר עם אנשים בכל שדרות חיי, ואני מעדיף לפעול בצוותא לקידום של מטרות – אך המטרות הן העיקר. במסמכים שונים שחיברתי נתתי ביטוי לרבות מהמטרות שלי. כן, יש לי עוד מטרות של שיפור העולם שאולי לא התבטאו במסמכים...

◄ אולי מתאים לי יותר להיות באחת הקבוצות ולא במעגל המוביל?

- אולי.  אני לא דוחף את עצמי בכוח לגופים שאינם חפצים בי. משתמע משאלתך שאת היית מוותרת על השתתפותי במעגל, וזה לא משמח. למזלי, אני לא מתרגש במיוחד ואין בי שום טינה על זה – זוהי זכותך לראות כך את הדברים.  מה שהיה קובע יותר בשבילי, זו דעתם של שאר חבריי במעגל. אם השאלות הנוקבות שלך ישכנעו גם אותם שמקומי לא שם, כי אז בוודאי "לא אחזיק בקרנות המזבח".

 

ידידי היקר אשר בוודאי תצחק על הדוגמא שאביא (נעמי באבד 19-08-10)

אך הקשר שלך לשושנה מזכיר לי סטודנט שהופיע למחלקה לארכיטקטורה ואמר:
"תראו, ארכיטקטורה לא מעניינת אותי. אני פה בגלל הסטודנטים. האנשים"
אני לא מתחבר למבנים.
אני לא מתחבר לבתים.
אני לא מתחבר לכל היצירות הארכיטקטוניות שאתם מציגים.
זה היה המשל.
והרי הנמשל.
אתה אומר שאתה לא מתחבר לגליל, לא מתחבר למרכז הרוחני בגליל ולא להר חבקוק.
שהם כמה מהיסודות עליהן עומדת השושנה.
איך קוראים לתנועה?
שושנת הגליל.
יפה.
מדוע היא נוצרה?
כדי להקים ישוב קהילתי ומרכז רוחני בגליל, כדי שמצפון תיפתח הטובה וחזון הנביאים שהגאולה תתחיל מהגליל אכן יתגשם.
הישוב הקהילתי הוקם ונקרא גבעת החלומות והוא הולך ומתפתח
משם יצאו ילדי נשמת ההיכל.
המרכז הרוחני נמצא עדין בביתי החדש ויהפוך במרוצת השנים גם להיכל.
מה היה ההר שהשרה מרוחו עליה?
הר חבקוק
היכן הוא השער לה' בגליל שהאר"י דיבר עליו שיש להקים את ההיכל עליו?
ליד הר חבקוק ובשדה החיטים

וכך נוצר מצב הזוי לדעתי אפילו אבסורדי.
אתה נמצא במקום שאינך מתחבר לרעיונות שלו
זה כבר לא מצער, זה פשוט מצחיק.

אתה יכול לתאר לעצמך איך היו מגיבים בסיירת מטכל אם היית בא ואומר אני פה בגלל החיילים ולא איכפת לי מהתוכן והמשימות של סיירת מטכל? המשימות של הסיירת אינן מעניינות אותי. בואו נהיה פלורליסטים ונהפוך את סיירת מטכל...אולי לשקם? אולי לחנות נעלים?..אני בעצם לא יודע למה.
מבחינתי זה ....מצב .... שבכל מקום אחר לא היה מתקבל על הדעת.

מילא. היית יושב בשקט. אך לא.
ואני לא אומרת שכולם מבינים את הרעיון השושני, אך הם לא קולניים ולא בוטים.
הם קשובים.
גם לי לקח 20 שנה ואני עדין לומדת. אך האחרים אולי מתחברים לרעיון באמצעות העל מודע. או התת מודע. אינם מבינים בדיוק מדוע, כמו שאני לא הבנתי. אך מתחברים. או מתמגנטים כדבריך.
ואלה שלא...וכנראה שיש גם כאלה...הם לפחות שותקים. לא תוקפים. מנסים לספוג. כמוני ואתה לא. אתה תוקף. מבקר. שופט. כל הזמן בא בטענות שאתה לא מתחבר.
אולי אתה האדם הנכון במקום הלא נכון?
חשבת על כך?
ואני חושבת שכל הזמן לאמר: אני לא מתחבר...זה גם סוג, תסלח לי, של עזות מצח.
לתפוס טרמפ על השושנה לצרכים שאתה בעצם אינך יודע מהם ולהפריע לי?
להכניס לפעמים אנרגיות מאוד שליליות וקשות?
אז מה אתה רוצה?
ומכיוון שאנחנו פתוחים ומכילים ומקבלים....אתה מרשה לעצמך...ואני מרגישה כמו במחזה הזוי.
מילא. אם אתה חבר בקבוצה. עוד איך שהוא אפשר לעכל.
אבל להיות במעגל המוביל? שאמור להוביל ליוזמה השושנית ולא להתחבר אליה? מבחינתי זה אבסורד כפול ומכופל.

והדוגמא הנוספת שעולה במוחי היא שמישהו מגיע לשמורת טבע של פילים ואומר אני לא אוהב פילים, הם לא מעניינים אותי, לא מתחבר לפילים....אבל האנשים שמטפלים בהם הם נחמדים.
אצלי משהו לא מסתדר. ואצלך?
 

שכחתי גם להוסיף שאמרת (נעמי באב 19-08-10)

שאתה לא מתחבר לפורום הזה, המקורי, הותיק.
בקרת אותו קשות.
עמדת על כך שיקום פורום נוסף.
השקענו כסף ויצרנו את הפורום שרוב הזמן עומד עדין בשממונו.
ואני מקבלת זאת באהבה.
צריך זמן לעבד ולעכל.
גם הפורום המקורי לא פרח ביום הראשון.
לכן אינני מבקרת או פוסלת רק מציינת עובדה שכמעט ואינך כותב שם. אתה בעיקר מגיב. לא מציע. לא יוזם רעיונות. אבל אותי שפטת לחומרא.
ובכל זאת יש בערך 300 כניסות כל שבוע. המספר עלה מ200 ל-300.

לא הייתי מעלה את הדברים האלה אשר ידידי ורעי אלמלא היית כל הזמן מבקר ופוסל את הפורום המקורי שהקמתי והענקתי לו מדמי חלבי ונשמתי.
ומעניין שאתה כותב יותר בפורום המקורי מאשר בפורום החדש.
ופה גם התודה שאני שולחת לחגית צביקה שולמית רוני ליאורה פרידה ועוד שמתמידים בכתיבה.
האמן לי שהרבה יותר קל לא לכתוב. או לכתוב פעם בחודש או בשנה.

אני יודעת שעלי להתעלות מעל ומעבר ואני מנסה לעשות זאת....אינני כועסת...אינני נוטרת...אך העובדות מדברות בעד עצמן ואינני מוכנה להדחיק אותן...כמו שאמרתי ...משהו לא מסתדר כאן.

ועם זאת אני מאוד מכבדת ומוקירה אותך כאיש אשכולות עתיר ידע הומור עם הרבה רצון טוב ובהחלט מרגישה אהבה רבת שנים.
אך אם שתקתי שנים רבות "אני יוצאת עכשיו מהארון".
מחבקת אותך באהבה ידידתך משכבר הימים

 

להיות מחוץ לארון (אשר שלאין 22-08-10)

לפי האופי שלי, לא מתאים לי להיות בתוך ארון, ולכן אני מאז ומתמיד נותן ביטוי גלוי לחוויותי ודעותי כאשר מתעורר צורך בכך. למען האמת, עד עכשיו לא כל כך ציינתי לעצמי מי בארון ומי לא; בכלל ה"ארונות" היו במילון של בהקשר אחר לגמרי.

לאחר שאת הודעת על יציאתך מהארון, חלפה בי המחשבה שמא את ואני אנו כרגע מן היחידים בין הפעילים שאינם חבויים בארון. גם על זה לבד הייתי אומר: כל הכבוד לנו!

אני מקווה שגם את מתחילה ליהנות, כמוני עד כה, מהאויר החפשי שמחוץ לארונות, מהחירות לתת ביטוי לרעיונות בלי חשש מפני "מה יגידו". אני מאמין כי זוהי הדרך להגביר בהירות ולא להתעלם מדברים כהווייתם.

אולי גם את מבחינה איך חברים אחרים עוקבים אחרי השיח החם שלנו מתוך ארונותיהם הממוזגים, אבל מוכנים לתרום לנו רק דברי אהבה כלליים בתקוה לפייס ולהרגיע את הרוחות – שזה דווקא מאד שושני. אני מבין את הסיבות לזה, וגם את השליחות שזה מטיל עליי -להישאר אותנטי ובהיר.

אינני יכול שלא להודות כי איני חולק עמך את האמונה החזקה שהגאולה תתחיל דווקא מהגליל, כי השער לה' הוא בהכרח ליד הר חבקוק ובשדה החיטים, כי יש לצפות לתמורה בעולמנו בדיוק עם פרוס שנת 2012. אני יכול לאשר גם כן שבאופן אישי איני נוטה כיום לפנות משאבי זמן ומרץ למען ביניָנו של היכל. יחד עם זה, לא נכון לומר שאני פוסל או תוקף את הדברים האלה; להיפך אני מכבד מאד את האמונות והשאיפות שבהן אַת וחברים אחרים מחזיקים. לאמיתו של דבר אין לי שום סיבה לצאת נגד התפיסות האלו – פשוט, אני נעדר-ידע בתחום הזה. אני בהחלט מקבל את העובדה שחוג חשוב בתוכנו אכן רואה בכגון אלה את הטעם העיקרי של קיום התנועה.

אני מזכיר שכתבת בפורום לאחרונה: "אינני יכולה לאמר לאדם אחר במה להאמין. אני יכולה להציג לפניך את מערכת האמונות שלי היום ובעוד שנה הן יכולות להשתנות". ועוד כתבת באותו הקשר: "אראה מה מהדהד לי נכון. מה שיראה לי אאמץ, מה שלא? אולי אשאל ואתהה, ואחר אחליט אם מתאים לי או לא". וגם זה: "מתוך כל 'יריד התקשורים' אני בוחרת בפינצטה מאוד זהירה את מה שאכניס למזווה האוכל שלי" וכן: "אני בוחנת ובודקת את הדברים ולא מקבלת כל דבר כמובן מאליו"

לא כל אחד יכול לנקוט עמדה כה קפדנית – אך אני, שמוצא בעצמי את הכושר הזה, האם אוכל להשתמט מחובתי לאמת, האם ארשה לעצמי לאמץ את האמונות האמורות וגם להודיע עליהן כאמיתיות לאנשים נוספים - ולהציע להם להצטרף לתנועה על סמך היסודות האלה?

את כותבת לי: "מילא. היית יושב בשקט. אך לא. ואני לא אומרת שכולם מבינים את הרעיון השושני, אך הם לא קולניים ולא בוטים. הם קשובים. גם לי לקח 20 שנה ואני עדין לומדת. אך האחרים אולי מתחברים לרעיון באמצעות העל מודע. או התת מודע. אינם מבינים בדיוק מדוע, כמו שאני לא הבנתי. אך מתחברים. או מתמגנטים כדבריך. ואלה שלא...וכנראה שיש גם כאלה...הם לפחות שותקים."

כאן משתמע שנוח לך בכך שאנשים נמצאים בארון ולא מסתכנים במחלוקת. לדידך, כמה היה יותר טוב אילו הייתי גם אני מתחבא בארוני, ומתחבר לרעיון חשוב באמצעות העל-מודע או התת-מודע, גם מבלי להבין בדיוק מדוע – מנסה לספוג ושותק.

את יודעת איך זה מצלצל? האם זה יהיה בוטה אם ממש כרגע נזכרתי בסיסמה שלך: "גורו לכם מפני הגורו"? או שמא התיישן הרעיון הזה לקראת צאתך מן הארון?

ואוסיף גם זאת: כידוע לך גם אני נמנה על אלה המתמגנטים להשפעתך, משתתף באירועים שאת מארגנת במקומות שאת בוחרת, מקדיש לזה זמן, עובר מרחקים ונוטל חלק בשיח המתעורר סביב תקשור - אף כי במודע לא הגדרתי לי את "הרעיון" בבטחון  ולא מצאתי אפשרות לבחור דווקא במונחים שלך.

לא מקובל עלי כלל וכלל התיאור שלי כקולני ובוטה. בסך הכל אני פועל למימוש העקרון של "אחדות מתוך יחודיות" המאפשר לי ולשכמותי להיות שותפים בתנועה ואף במעגל המוביל שלה. אינני פוגע באיש, לא נכון לומר שאני "כל הזמן בא בטענות שאני לא מתחבר" או שאני "כל הזמן אומר: אני לא מתחבר".  כאשר יש לי ביקורת או טענות הרי זה על דרכי-בירור, על התחשבות לא מספקת באנשים, על פגמים בהצגת עובדות כהווייתן, כאשר מציגים בשמי רעיונות שאין לי שייכות אליהם. לפעמים יש בדבריי להט הנובע מאכפתיות ומעורבות, לפעמים כאשר אני מתייחס ברצינות - אולי חסר חיוך וחנחון, אך מי שמכיר אותי יודע שהכל נעשה במסירות ואהבה – עם נכונות לשלם את המחיר.

משפט מוזר ומנוגד לעובדות שכתבת הוא: "אתה בעיקר מגיב. לא מציע. לא יוזם רעיונות. אבל אותי שפטת לחומרא". מה קורה פה? לא הצעתי ולא יזמתי? איפה ואיך שפטתי לחומרא? מאין זה בא?

אני מסביר כאן רק את עצמי, אף כי יתכן שחלקים מדבריי יתאימו גם לאחרים.

האם כדבריך "אני נמצא במקום שאיני מתחבר לרעיונות שלו"? אינני חושב כך. כבר במסר הקודם כתבתי בתשובה לשאלתך: " מבחינתי, השושנה מכילה בתוכה חזונות שונים, והמסגרת מאפשרת לכל חבר, גם במעגל המוביל, להתחבר לחזון המדבר אליו".

החזון המדבר אלי נמצא ומפורט במסמך שחיברתי לקראת השישישבת ואת גם הסכמת אתו. נא חזרי ועייני בו בקישור http://www.asher.hopeways.org/muskemet.htm . 

יתכן ולטעמך כל אלה הם בבחינת "שקם" או "חנות נעליים" לעומת "סיירת מטכל". אני יודע על כאלה שחושבים אחרת.

לדעתי, גם הכתיבה הנוכחית שלי, שדורשת ממני זמן ומאמץ, היא יצירה בעלת ערך לטובת "שושנת הגליל" – התנועה ששינתה את חיי וממלאה אותי תקווה למרות הכל.

ועל זאת אני חייב תודה עמוקה לך, נעמי היקרה.

 

באהבה, אשר

 

מחבקת את דבריך אשר (נעמי באב"ד 22-08-10)

איש באמונתו יחיה.

אמרת את דבריך אני את שלי אמרתי אין כאן מקום לשיח
כי אין ויכוח על אמונה
ואני מכילה אותך ואתה מכיל אותי ושלום על ישראל.

ולא ההיכל הוא שחשוב כמו שנשמת ההיכל.
ונשמת ההיכל היא התרבות שאנחנו יוצרים.

ואת נשמת ההיכל נלביש בגוף כי זה מה שהאל מלמד אותנו: להאיר את החומר.
וזו הטיוטה הראשונה של מה שאמור יום אחד להיות המקדש העתידי בירושלים.

ולא זזתי מאמירה זו אפילו מ"מ אחד.

ולגבי המסמך ....אשר יקר הבה נהיה כנים. אתה פשוט העלית בכתב את כול הרעיונות שפיתחתי במשך 20 שנה עם חבריי היקרים.
אז מה?
אנחנו כבר צועדים הלאה לצלילי השיר המקסים שכתבה נטע.
היה ברוך ומאחלת לך שתמצא את המילה המיוחדת לך בשושנה ושתהיה מאושר.

 

 

לדף הבית של אשר שלאין