אשר  שלאין                          ט י ו ט ה                            7.1.1999

" א כ פ ת י י ם    ש א י - א פ ש ר    ל ק נ ו ת ם "

א ג ד ה

=================================================

(מן החלומות של חורף תשנ"ט)

 

בנוף הפוליטי הסוער של מדינתנו הופיעה חבורה מוזרה הזוממת לחרוג מן הסדרים הקיימים ולהכניס הרבה אי-שקט ואולי גם בלבול ומבוכה במערכות הציבוריות שלנו.

אלה הם כעשרים אזרחים (וגם אזרחיות) שבאו להוסיף עוד קול למקהלה הצורמת של מערכת הבחירות הקרובה, וזה לדבריהם לא על בסיס מפלגה אידיאולוגית, לא בכדי "ליטול נתח מעוגת השלטון" על ההנאות הכרוכות בכך, גם לא כדי לקדם אידיאולוגיה פוליטית משותפת, אפילו לא כדי לקבוע מי יהיה ראש הממשלה - אלא  רק כדי להדגים התנהגות מסוג חדש של שליחי ציבור - או כך לפחות הם טוענים

אם להאמין למה שעב"מים אלה אומרים, הרי קידום "עקרונות של טוהר ואכפתיות" גובר אצלם על דעותיהם הפרטיות בעניני השלום, החברה, הדת, ובעצם כמעט בכל עניין שהתקשורת מקדישה לו הרבה זמן.

"רק האנשים חשובים"

הם מספרים שזה התחיל מחבורה מצומצמת של גברים ונשים שהיו חברים זה לזה תקופה ארוכה, ועד לאחרונה  השתדלו שלא לעסוק בפוליטיקה ולא להסתכסך בגללה.

לאחר פרוץ המשבר הפוליטי הנוכחי נכנסו בכל זאת לשיחה על המצב, והסכימו די בקלות שקשה מאד להחליט במי לבחור לכנסת, במיוחד כאשר מתברר שחברי כנסת טיפוסיים פועלים יותר למען הישרדותם הפוליטית, מעמדם וקידומם האישי, ופחות כדי לייצג את בוחריהם למען המדינה המשותפת לכולם.

הם מספרים, שההסכמה הזאת גברה אצלם על ההבדלים בהשקפות החברתיות, הדתיות והלאומיות, על הניגודים בהערכת המצב הבינלאומי והכלכלי ואפילו על חילוקי דעות על המועמד המועדף כיום לראשות הממשלה. מישהו מהם אמר לפתע: "חבל שחברי הכנסת אינם אנשים כמונו", ואז אמר מישהו אחר: "אולי הבוחרים מחפשים אנשים כמונו ואינם מוצאים?" ואחת אמרה: "מי כיום מסתכל על אידיאולוגיה? רק האנשים חשובים" ואחר כך "לא יכלו להירגע" והחלו לראות דברים דרך הפריסמה של  הבחירות שבפתח.

וככה הם התארגנו

"חבר הביא חבר" והחלו פגישות רבות משתתפים בבתים. מתוך הפגישות האלו נשארו כעשרים "המוכנים לשאת באחריות". מלים אחרונות אלו משמשות אותם כשהם מדברים בעצם על "התנדבות" להתייצב ברשימה לקראת הבחירות הקרובות לכנסת...

באותן פגישות התגבשו כמה עקרונות שעליהם הסכימו אותם אלה שנשארו - האחרים התרחקו מהחבורה הזאת בבהלה ניכרת.

הם מספרים כי לאחרונה גם ערכו משאל טלפוני על אוכלוסיה מייצגת, שבו הושמעו לנשאל מספר עקרונות והוא התבקש להגיב. התוצאות עודדו אותם להמשיך. הם לא מגלים עדיין את התוצאות המספריות, אך מסרו  כי האוכלוסיה הנשאלת שויכה לקבוצות, הנה כך:

1.      לא מעוניינים בנושא,

2.      טוענים שאין לעניין סיכוי,

3.      מוכנים  לקבל חומר,

4.      מוכנים עקרונית להשתתף  בדיון,

5.      יתמכו אם המצע ייראה להם,

6.      רוצים לדעת יותר על המועמדים,

7.      רוצים להיות פעילים או גם מועמדים.

אם העניין יתקדם, ייערכו כמובן משאלים נוספים.

בינתיים יזם מישהו מהם הוצאת חוברת שבה יוכל מי שירצה מהחברים לחוות את דעתו בכל עניין הנוגע לעם ולמדינה. את החוברת הזאת מתכוונים לפרסם ברבים במסגרת מסע הבחירות. מלבד המצע המוסכם והחתום, לא יהיה בחוברת שום קטע של דעה משותפת או מייצגת. כל הבעת דעה תהיה חתומה על ידי מחברה ותחייב רק אותו.

עלתה הצעה לפתוח גם אתר באינטרנט שבו יוצגו העקרונות, המצע, פרטים על האנשים המעורבים וגם על ההשקפה האישית של כל אחד.

לא יעמדו למכירה

פעילים אלה מקווים ברצינות לשכנע מספיק בוחרים, כדי שכמה וכמה מרשימתם אכן יכנסו לכנסת, ואז חברי הכנסת מתוכם יצטרכו לשמור על מין עקרונות שלא נשמע על כמותם עד כה.

נצטט כאן כמה מאלה.

        המועמדים לכנסת חותמים על עקרונות החבורה הזאת ועל מצעה. אין במצע אפילו פרט אחד שיהיה שנוי במחלוקת בין החברים. העקרונות והמצע - ורק הם - מחייבים את כל החותמים עליהם.

        אסור על חבר כנסת שנבחר ברשימתם לחתום על כל הסכם - קואליציוני או אחר, קבוע או זמני - שעשוי להגביל את זכותו להצביע בכל עניין שהוא. כל הצבעות חברי הכנסת צריכות להיות מוכוונות על ידי מצפונם והשקפתם בלבד.

        אסור עליהם להתנות הצבעה לטובת או כנגד עניין כלשהו בשום קבלת טובת הנאה או תפקיד - או גם הצבעה של מישהו אחר בעניין אחר. אסור להם גם להיענות להצעה כזו משום צד.  כל עניין יוכרע לגופו - ולא משנה איך ינהגו פוליטיקאים אחרים.

        החבורה הזאת לא תסכים על תמיכה בשום מועמד לראשות הממשלה, אך היא תעשה ככל יכלתה לשמור על יציבות הממשל שיקום.

        קיימת חובה לתמוך בכל ממשלה שתוצג לכנסת, ותהיה מדיניותה מה שתהיה, ללא כל תנאי ותמורה; יש איסור חמור להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון. על הממשלה מצידה להיזהר שלא לכרוך את שאלת האמון בה בשום נושא אחר.

        אין שום חובה לתמוך בעמדת הממשלה בשום עניין שהוא, אלא יש לשקול עניינית וככה לממש את הסמכות והחובה של הכנסת להכריע בכל עניין שהיא מופקדת עליו.

        חברי הכנסת וחבריהם לאותה חבורה, יקיימו התייעצויות בענייני הציבור, אך לא יהיו מוסמכים לקבל החלטה שתחייב את חברי הכנסת מעבר למצע המוסכם. על חבר הכנסת תהיה רק מרות המסמכים המפורשים שעליהם חתם מראש לפני פרסומם.

        החברים יפקחו זה על זה אך ורק לגבי מילוי המוסכם מראש. מי שיפעל בניגוד למוסכם, למשל: יקבל תפקיד בתמורה לתמיכה בהצבעה או יצביע בניגוד למה שהובטח לבוחר - זה יידרש להתפטר מן הכנסת.

הם טוענים שכתוצאה מכך המשתתפים ייאלצו לרסן כל תאוות שלטון, לפחות בתקופת הכנסת הבאה, ולדחות פיתויים לפעול בניגוד למצפון.

מוסכם עליהם כי בחירת ראש הממשלה חשובה מאד וקובעת לגבי העתיד - אך כל אחד מהם מתחייב לתרום ליציבות שלטונו  של כל מי שייבחר - גם אם הוא יצטער מאד על בחירה זו. לפי מה שהם מסבירים, הם לא ייכנסו לשום קואליציה מחייבת, אך הם יתרמו לקיום "רוב חוסם" שימנע מכל גורם לסחוט ויתורים מן הממשלה.

מי מהם שלא יוכל לעמוד בהגבלות אלו יצטרך פשוט לפנות מקומו לבא אחריו ברשימה

איך בונים מצע בחירות

מדובר על חבורת אנשים החלוקים ביניהם בהרבה ענינים. בכל זאת הם משתדלים להציג מצע משותף ומוסכם. הם טוענים שזה לא דבר פשוט, כי לדעתם המצע צריך להיות מחייב את כולם עד כדי ויתור על המושב בכנסת למי שיפעל בניגוד אליו. מצד שני, אנשים אלה סולדים ממלים כלליות ועמומות שכל אחד מבין מתוכן מה שהוא רוצה

לכן הם החליטו כי נושא  שלא יוכלו לבוא בו להסכם לא יוצג במטושטש, אלא פשוט ייעדר מן המצע המחייב וכל אחד יהיה חופשי לפעול בו כפי מצפונו. יחד עם זה הם התרשמו כי יוכלו להגיע להסכם על כמה ענינים חשובים, שאותם ינסחו בבהירות ויתחייבו עליהם במפורש.

לכן החלה סדרת דיונים תכליתיים בין החברים. דיונים אלה יסייעו לכל אחד להכיר יותר את דעות חבריו  כדי לגבש את דעתו על השיתוף עמם. מה שחשוב יותר: בעיות המדינה יזכו לבירור על רמה גבוהה, ויש לדעתם סיכוי טוב לסכם מצע משמעותי שיתבסס על שכל ישר ואיכפתיות גבוהה.

כמה חברים כבר הכינו ניירות עבודה לקראת הדיונים על המצע, ובשלב זה אפשר רק להביא מספר דוגמאות - שעליהן אין מוכנים להתחייב בשלב זה - מתוך ניירות העבודה:

        תקציב המדינה ייבנה בכל פעם לפי תכניות עבודה מפורטות ועדכניות. העובדה שניתן לנושא מסוים תקציב בשנה שעברה לא תהווה נימוק מספיק כדי לתת אותו תקציב בשנה הבאה. חברי הכנסת שלנו יתבעו הסברים מפורטים וכן מבחנים של השגת המטרות שלמענן ניתן התקציב בעבר.

        תיבדק מדיניות התמיכות הממשלתיות לגופים כלכליים, תרבותיים, רעיוניים, חינוכיים וחברתיים. לגבי כל תמיכה יהיה צורך להסביר במה תועלתה למדינה, מה יקרה ללא התמיכה, איך בודקים אם התועלת הושגה, ואיך קובעים את ההיקף הנכון לתמיכה.

        תקודם ההבנה כי ההזנחה בענינים "קטנים" מתגלגלת לנזקים גדולים מאד, הן ברמה של מתן שירות, הן בחינוך ובאוירה הציבורית והן באכיפת החוק והסדר. תיבדק מדיניות  מוסדות המדינה והגופים הנתונים להשפעתה כדי למנוע הזנחות.

        תהיה מלחמת חרמה בעינוי הדין בישראל. יבוקשו "קיצורי דרך" להקלת עומס התיקים הקיים. יובהר מי מרוויחים מהעמסת מערכת המשפט, וייבדק מה השפעתם על מניעת השיפור. ייעשה מאמץ לפישוט החוקים, ותינתן עדיפות לצדק מהיר על פני דקויות משפטיות.

        יחוזק מוסד נציבות תלונות הציבור, פעילותו הנוכחית תיבדק, תיחקר מידת נכונות הציבור להיזקק למוסד זה, משך זמן התגובה שלו, משך הטיפול בנושא, איכות הטיפול והדיווח לאזרח המתלונן.

        יחוזק שירות הייעוץ לאזרח, יגובש קשר בינו לבין נציבות התלונות, תהיה זמינות של ייעוץ בטלפון, והייעוץ יהיה יעיל ובעל רמה. יוטל על שירות הייעוץ להצביע, על סמך המידע שייאגר, על שינויים דרושים בהסדרים הנהוגים ואף במדיניות.

        ייקבע בחוק כי שום הסכם מדיני לא ייחשב כמחייב את המדינה אם לא פורסם לציבור ואושר בכנסת. פרקים ומכתבים סמויים יחייבו רק את מי שחתם עליהם.

        יהיה מאבק לשמירת כבוד האדם, העם והמדינה, וכן שמירת כבודם של עמים אחרים ובניהם. הזנחת נושא הכבוד לטובת תועלות אחרות כבר הביאה לנזקים חינוכיים, חברתיים, מדיניים ובטחוניים.

        יחוקק חוק האוסר  על כל גורם שהוא  להטיל חובה על מי שמוסמך להצביע  בגוף כלשהו, שיצביע בניגוד למצפונו. חיוב כזה יהיה בטל מאליו. יינקטו אמצעים להבטיח את העצמאות של גופים נבחרים, כולל אפילו של מועצות מנהלים. המצב הנוכחי בעניין זה מאלץ בני אדם לפעול כרובוטים. 

        אין להעלות את "אחוז החסימה" בבחירות לכנסת, כי יש להשאיר מסלול התפתחות לכוחות חדשים, ולא לכפות על מי שמעוניין בפעילות כי יפעל במסגרת גופים קיימים העמוסים באינטרסים אישיים, בהתחייבויות לתומכים ובהחלטות שעבר זמנן.

אלו היו מספר דוגמאות, אך "הדיון הגדול" טרם נערך, ולכן עדיין אין מצע מוסכם.

ואיך הם ירכיבו את הרשימה

רשימת המועמדים אמורה להתגבש רק לאחר ניסוח העקרונות המשותפים והמצע. זה יהיה שלב שבו יעזבו אלה שלא יוכלו לחתום על העקרונות האלה ואף על השיטה לקביעת סדר המועמדים. איך תהיה קביעת הסדר הזאת?

כמו בכל התארגנות לקראת בחירות עלו גם בקרב חבורה זו השאלות: מי יהיה במקום הראשון? איך בכלל ייקבע סדר המועמדים? האם יהיו פריימריז? האם תהיה "ועדה מסדרת"? האם ועידה תבחר? האם צריך כל אחד להאבק על מקומו ברשימה?

כאן הם דבקו בעקרון שאי אפשר להטיל חובה על חבר באמצעות הצבעה, אפילו לא בענינים אישיים. התוצאה המוזרה מכך היא, שכמו העקרונות והמצע, גם רשימת המועמדים והסדר שלהם חייבים להיות מוסכמים לחלוטין.

אז מה קורה? - מי שירגיש שיש ברשימת המועמדים אנשים שאינו מוכן לחתום על מועמדותם לכנסת, אמור לוותר על השתתפותו שלו ברשימה זו. רק לאחר שייקבעו כעשרים מועמדים המוכנים לתמוך גם בעקרונות ובמצע וגם זה בזה - רק אז - הם יגשו לקביעת הסדר.

אם, על סמך הפעילות המשותפת עד לשלב זה, יגיעו להסכם על איוש המקומות הראשונים, ובמידה שיגיעו להסכם - ייקבעו המועמדים לאותם מקומות. כל ענין אישי שלא יצליחו להגיע בו להסכמה מלאה ייקבע בהגרלה. זה אמנם יכניס גורם שרירותי ברשימה - אך ימנע תחרות פנימית על כסאות - עניין שכל המשתתפים הסכימו מראש על חשיבותו המכרעת.

נקבע שההגרלה אינה בהכרח סוף פסוק, כי גם קיימת הרשות לכל שני מועמדים במקומות סמוכים להתחלף ביניהם. לפי זה, שורה רצופה של מועמדים יוכלו בהסכמה ביניהם לקדם את מי מהם שירצו . במידה שרשות זו  לא תנוצל יישאר הסדר המוגרל.

לאחר גיבוש הרשימה יפורסמו העקרונות, המצע, ופרטים אישיים על המועמדים, והמסגרת תיפתח להצטרפות תומכים נוספים. החברים המייסדים יוכלו להסכים (רק פה אחד) על צירוף מועמדים נוספים ועל המקומות שיינתנו להם ברשימה.

הפעילים מודים כי מהלך כזה כרוך בקושי רב ועשוי להיכשל בשל בעיות אישיות. אולם, כך הם טוענים, אם הם יעברו בהצלחה "טבילת אש" כזו - יזכה הציבור להכיר רשימת אנשים הפועלים למען עקרונות ולא למען עצמם.

תגובות

כתב שגילה עניין מסויים בתופעה זו יצא לקבל תגובות עליה. איש מהנשאלים לא שמע על היזמה הזאת. רוב הנשאלים סברו שמדובר בעניין אבוד מראש. גם מי שהרעיון מצא חן בעיניו הביע חשש שקולו יבוזבז הרבה מתחת לאחוז החסימה.

פעילי מפלגות הביעו חשש מהגברת הפיצול על ידי רשימה נוספת. היה מי שאמר כי מתוך העדר האידיאולוגיה המשותפת ברור שמדובר באנשים השואפים לקידום אישי בלבד, כי מי שמאמין במדיניות מסוימת צריך לתמוך במפלגה שהבטיחה לקדם מדיניות זו.

התקבלו גם תגובות ציניות האומרות ש"לכל פוליטיקאי יש מחיר", שיהיה קשה מאד לוותר על כסא משובח, וה"עקרונות" נועדו רק לשפר את התמורה שתינתן בעד תמיכה באינטרסים ה"נכונים" של המרבה במחיר.

לעומת אלו היה גם מספר נשאלים שלא התפעלו מרמת האידיאולוגיה של המפלגות הקיימות, ואמרו כי ישקלו את עמדתם לאור המצע הסופי, היכרות עם המועמדים המובילים, ולפי נתוני סקרים על הסיכוי של הרשימה לעבור את אחוז החסימה.

 

עד  כאן  האגדה

--------------------------------

 

אשר שלאין

ת"ד 36242  תל-אביב,  61362

 



לפרקים במנהיגות אמתית

לדף הבית של אשר