דף זה הועלה לצפיה לפני שעדכונו הושלם, וזאת כדי שלא לעכב את העדכון של מבנה האתר.

העידכון המלא יושלם בקרוב

אשר  שלאין

איך אתנהל במערכת יחסים         

 

אביא מספר כללים שאני מציע לעצמי באשר לניהול מערכת יחסים.
הדברים בעיקר מהותם עוסקים ביחסים קרובים עם בני אדם שיש לי איתם קשרים חשובים, רגשיים, לעתים אינטימיים.

אגב, אני מזכיר לעצמי שיש משמעות גם ל"מערכת יחסים" שלי עם עצמי; הניהול של מערכת זו בוודאי אינו נופל בחשיבותו מזה שביני ובין זולתי. אני מעריך כי לא מעט ממה שמתאים ליחסיי עם אחרים עשוי להתאים גם ליחס שאעניק לעצמי...
יחד עם זה נראה לי שהרבה מהכללים האלה יכולים להתאים לי גם בשביל מערכות יחסים פחות קרובות, אולי גם ארגוניות, עסקיות וציבוריות.
עוד חשבתי לי, שאוכל למצוא בדברים גם רעיונות שימושיים להתנהלות בתחומי חיים אחרים.

כאמור, אלה הם דברים שהצעתי לי - ולא תיאור של הצלחה מיוחדת בהתנהלותי שבפועל...

בתוך הדברים הבאים אפשר לזהות תכנים כלשהם החוזרים (בניסוח שונה) יותר מפעם אחת; איני מונע זאת, כי אני נותן ערך גם למשמעויות שהקשר הדברים יכןל להוסיף.

כותרות ואמירות

חשוב לי לציין כי לכל אחת מהכותרות המופיעות בראשי הפרקים הבאים של מסמך זה, יש חשיבות עצמית, ואלו לא מובאות סתם כאמצעי "לעשות סדר" בתוך מיקבץ הרעיונות המובאים במסמך.

בראשית תהליך יצירתו של המסמך הזה, הצגתי לעצמי רשימה של מושגים הדורשים את תשומת לבי כאשר אני מתנהל במערכת יחסים; אלה הפכו אחר-כך לכותרות.

במהלך העבודה מתווספים עוד מושגים-כותרות שעולים בי. 

לאחר בחירה של כותרת כזאת, אני מתבונן בה ומוסיף עליה אמירות משֶלִי, שאלו הן בעצם רוב התוכן של המסמך הזה.

ואלו הן הכותרות: 

שותפוּת / יושרה / אותנטיות /  בקרה / ערנות וזהירות / אומץ / כבוד / הכרת הטוב / צניעות / קבלה /  ויתור / שחרור / חסד / הקשבה / חוכמה / עמקוּת / דמיון / יצירתיות /  אמפתיה / סבלנות / מירחוּב / ניהול ניגודים / תקוה

נוכחתי כי אני מתקשה למצוא מלים ברורות שיבטאו וישקפו כראוי את התחושות, הריגושים והתמונות העולים בי בעת שאני מתבונן במושגים כמו יושרה, אומץ, כבוד, חסד, עמקוּת.

לגבי כמה וכמה מהכותרות שכאן, אני מרגיש כי האמירות שניסחתי מתחת לְכותרת, כמה שלא תהיינה ממוקדות, אינן ממצות את "הציור הרגשי" שאותו מושג מעורר בי, ולכן גם לא יוכלו לייצג כיאות את מלוא משמעותו.

לכן אציע לעצמי, כי בעת עיון במסמך זה לעצמי, הרי לפני שאני עוזב פרק בתוכו, אתעכב כדי להתבונן שוב בכותרת שלו, ואולי כך לחוות את יתרת המשמעות שהמלים לא יכלו למסור.

איני יכול לקבוע דירוג של חשיבות בין הכותרות השונות.

בעריכת הסדר שבו הן מוצגות, התחשבתי בעיקר בסמיכות בין הרעיונות.  

בעקרון, אפשר להתחיל את הקריאה בכל אחת מהכותרות. 

את הרעיונות שבמסמך הנוכחי אני מוסיף ומעדכן, לעיתים בעקבות חוויות, אירועים ומפגשים המתרחשים במשך הזמן.

שותפוּת

מערכת יחסים היא מפעל משותף של הנוטלים חלק בה.

כשותף במפעל, אני אמור לדאוג לא רק לצרכים שלי אלא גם לטובת המפעל המשותף.

התנהגותי אמורה לשקף אחריות כזאת.
לפעמים עלי לגייס מאמץ כדי להגן על המערכת, אולי גם להצילה מהרס.
כאשר היחסים חשובים לי, הרי אני מעדיף לתפקד בהם כ"ראש גדול"; אביא בחשבון את עתיד הקשר האישי, גם בזמן שאני שומר על האינטרס שלי או מתגונן מפני פגיעה בזכות שלי.

טעויות ומחדלים של שותפיי לא יכולים לפטור אותי מהאחריות שלי; גם במקרה שתרומתם שלהם אינה חיובית - בכל זאת אחפש דרך נכונה לפצות על פגיעות שנגרמו.

2

יושרה

אני מתקשה להגדיר "אמת" (בלי להיות מעגלי), אך המושג הזה מדריך הרבה מעניני חיי.
אני סקרן מאד ומשתדל לקבל מידע אמתי על המציאות.
אני מורגל להתרחק משקרים; אמנם יש מצבים נדירים יחסית שבהם אני בוחר שלא לומר אמת, אך אני מקווה שעולה בידי לומר לפחות לעצמי את כל האמת.
המשתתפים במערכת יחסים אמורים להתנהג זה עם זה ביושר ובכנות לטובת האמון ביניהם, ואכן האמינות שלי חשובה לי מאד.
גם לימדתי את עצמי לומר "איני יודע", לומר "טעיתי", לומר "פישלתי", לומר "לא צדקתי", לומר "אני האשם".
האמינות דורשת ממני, לצד מסירת האמת העובדתית, גם התנהלות המעניקה את מידת האמת גם להבטחות ולהסכמות שלי.
3

אותנטיות

יש בי רגשות ותובנות שאינם עוברים בשלמות אל המודעוּת שלי, אלא כאילו "מצונזרים" לטובת דפוסים של "תקינוּת", של מקובלוּת, אולי גם של יוקרה.

המסגרת ה"רשמית" של חיי אינה שקרית, אינה מוליכה שולל - אך לא קל להעביר אל המודע את מלוא האמת על מה שנמצא בנפשי, כולל חלקים גלמיים, אולי גם ממש פראיים.

קיים סוג של צנזורה פנימית, שיש לו תפקיד חיוני ביכולתי לייצב את זהותי, את גבולות ה"אני" שלי. קיום מידה של צנזורה דרוש גם לצורך המימוש של בקרה על תפקודי ושל הפעלת זהירות נחוצה.

האותנטיות היא למעשה צורך וגם יכולת שיש לי לוותר על רכיבי צנזורה מסוימים, וכך לגלות, קודם-כל לעצמי, אמת פנימית חשובה שחמקה מתשומת-לבי, ואולי גם לתת לה ביטוי באמירת מלים פשוטות וישירות.   על זה אמרו: "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב".
ביטוי אותנטי יכול לתרום להעמקת יחסיי עם זולתי, ואולי גם יעודד אותנטיות אצל הזולת.
ככל שהיחסים קרובים יותר, כך עולה החשיבות של פתיחות וגילוי לב, גם על חשבון הצורך "לעשות רושם טוב".
4

בקרה

אני אמור לשלוט בהתנהגותי ודיבורי.
זה אומר, להיות רגיש ומודע למה שקורה ומה שאני עושה, ובתוך זה לתת מקום לשיקול דעת – ואף להקשיב לתחושות ותובנות העולות מתוכי.
בעקרון רצוי שהמשמעות של כל יזמה וגם כל תגובה שלי תהיה תחת בקרה.
זה לא ימנע ממני להיות אותנטי; אמנם האותנטיות אמורה לפרוץ את הצנזורה שרובצת על המודעות שלי וכך להעניק לי הכרה בהירה יותר, אך עדיין ביטוי של עצמי כלפי חוץ צריך להיות מבוקר תוך רגישות למצב; בקרה טובה אמורה גם להזכיר לי להעדיף ביטויים אותנטיים על ביטויים "נוחים".
מלבד זאת, אני מציע לעצמי להקדיש מזמן לזמן שימת לב כדי לסקור לעצמי את מצב היחסים שלי עם זולתי.

5

ערנות וזהירות

אני מודע לכך שכדי שהבקרה שלי תהיה יעילה, לא מספיק שאאמץ רעיונות נכונים ואקבל החלטות טובות. עלי גם לפתח ערנות ורגישות לסימנים המעידים על קושי צפוי.

אשתדל לזהות בעוד מועד אפשרות של חוסר הלימה בין דפוס פעולה שאני עשוי לנקוט ובין המוכנות של הזולת לקבל אותו בנסיבות של אותה שעה.

אשתדל לזהות את מידת הפגיעות של האחר נוכח התנהגות או דיבור שלי שלכאורה לא התכוונו לפגוע. לכך עלי ללמד את עצמי גם לשים לב ולקרוא נכונה הבעות-פנים ושפת-גוף של בני שיחי.

עלי להיות ער לא פחות, ומן הסתם יותר, לאיתותים הבאים מתוכי המעידים שאני לא במיטבי באותו רגע, ועלול להתנהג באופן בלתי מועיל בגלל קושי שלי.

מכל בחינה חשוב לי שלא אֶדָּחֵף להתנהלות מזיקה.
אני מודע לכך שעלולים להופיע בתגובה שלי למצב כלשהו, דפוסים זמינים - תוקפניים או הגנתיים - שהרבה פעמים אינם מהווים בחירה נכונה; אני אשתדל שלא להיגרר לכאלה.
אלמד להתיחס לסימני אזהרה כדי לבחור את היזמות ואת התגובות שלי תוך התחשבות בתוצאות צפויות.
הזהירות לא אמורה לשתק תעוזה – אך היא תשמור אותי ער לסיבוכים אפשריים.

6

אומץ

כאמור, הבקרה והזהירות לא אמורות לחסום את יכלתי לנקוט בדרך נועזת. לעתים אני נדרש לפעול תוך מחסור בוודאות ואף לקחת סיכונים.
מידת האומץ הטיפוסית לי תלויה במידה רבה במזג שלי, במידת בטחוני ביכולת שלי ובהיסטוריה של הצלחות וכשלונות בעבָרי.
יחד עם זאת קיימת גם ההבנה שהסיכויים שלי להוסיף טעם בחיי, להגיע להישגים וגם לעלות באיכות היחסים שלי, תלויים לא מעט גם ביכלתי לפעול היטב במציאות נעדרת-הוודאות שלי.
עלי להתגבר על בהלה ואזלת-יד, על נטיה לברוח מאתגרים ועימותים – ולהתיצב מול הקשיים בעיניים פקוחות.

אזכיר לעצמי כי אם אניח לחששות ופחדים להיות המכריעים בקביעת דרכי – גם אז יהיה עלי לחיות עם התוצאות של בחירתי.

לא פעם אזדקק למידה של אומץ כדי לקיים אותנטיות - ביני לביני - ובמיוחד ביני לבין אחרים.
נראה לי שמידת יכלתי לגלות אומץ-לב, תהיה קשורה לאמונה ולבטחון שביכלתי לשמור על יציבותי - גם במקרה שטעות שאעשה בשיקול דעתי תביא אותי לכשלון.
7

כבוד

כבוד לאדם, משמעותו הכרה בערכו וכן התנהגות (כולל שיח) בהתאם לכך. אני מבחין בין "כבוד" שאמור להיות רציני ואותנטי - ובין המושג של "יוקרה" שעוסק בתדמית החברתית של מישהו, וחשיבותו אינה מכרעת בעיניי. 

אשתדל להיות ער ורגיש לכבוד של בני אדם. יחסיי עם אחרים אמורים להתנהל תוך כבוד הדדי.

אף כי בעקרון כל אדם זכאי ליחס של כבוד - וזאת אף אם לא מודעים למעלות מיוחדות שבו - הרי אני אוּכל לחוות את הכבוד לזולתי ביתר שאת, אם גם אמצא בו תכונות טובות, במשמע "לראות את מעלת חברי".

רצוי ביותר שהתקשורת שלי תהיה "בגובה העיניים" מבלי הפגנה של עליונות או נחיתות.
גם בעת מחלוקת וריב, אף כשאני נפגע וכועס, מרגיש מרוחק - אשתדל להקפיד על כבוד הזולת.

יש להביא בחשבון את הרגישות של האחר שעשוי להיעלב, להרגיש פגוע - אפילו מהערה שהיא תמימה מבחינתי, אך "תלחץ אצלו על הכפתור" של כבוד וערך עצמי. כאן עלי ליישם במיוחד את מידת הזהירות שנדונה למעלה, לזהות ברגישות סימני היעלבות, ובכל מקרה להיות מוכן להבהיר ואף להתנצל; ברור לי כי כבודי שלי לא נפגע כאשר אני מתנצל.

חשוב לי להקפיד גם על כְּבוֹד עצמי – שאני אכיר בערכי שלי למרות חסרונותי, וגם לא ארשה לאחרים לנהוג בי בזילות. כאמור, אין מדובר כאן בטיפוח של יוקרה חברתית.    כמובן, אני גם מקווה שלא אחווה תחושה של היפגעות שתיגרם מתוך הבנה מוטעית של מלים והתנהגויות.
אדאג לכך, כי גם קשר קרוב מאד לא יאיים על יחס-הכבוד שאתן ושאבקש לי. אינטימיות לא אמורה להתיר זלזול בערכו של האדם האחר.

7

הכרת הטוב

בדרך הטבע, אירועי החיים שלי משאירים בי רשמים וזכרונות המלווים ברגשות ובשיפוטים על המתרחש. ההתיחסות לזולתי עשויה להיות מושפעת מהתוצאות של התנהגותו.

אף כי בדרך כלל לא אבקש למחוק את הזכירה של כל מה שקורה, לרבות אירועים מצערים, הרי בתוך זאת אקיים מידה של העדפה בציון וזכירה מיוחדים של דברים ומעשים הראויים לשבח ולתודה.

??????????

8

צניעות

זה טבעי שאהיה מרוכז בראש ובראשונה בצרכים שלי עצמי, ואתן ערך מיוחד למה שיקר לי.
אך יחד עם זה, דרושה לי מודעות לקיומם של צרכים וערכים אצל אחרים.
עם כל ההערכה שאני יכול לרחוש לעצמי ולתפקידי, לא אעלים עין גם מהמגבלות והחסרונות שלי, ובוודאי לא אחפש להם פיצוי בהבלטת החסרונות של אחרים.
אדאג לתת ערך לאיכויות והישגים של זולתי, ואזהה יתרונות חשובים שיש לאחרים עלי, על מידותיי, על יכלתי ועל הישגיי.
אשמור על התיחסות מַחֲשיבה למסגרות שבהן אני מהווה רק פרט: משפחתית, קהילתית, מדינית וכדומה.
אשתדל להימנע מהתנשאות ופטרונות שמצרות את האופק שלי וגם מאיימות על היציבות והאיכות של יחסיי.
9

קבלה

בדרך כלל נכון להתיחס למציאות בדרך מקבלת – אין טעם להתעלם ממה שיש.
יחד עם זה, לא פעם אני בהחלט מוכן ורוצה לגרום למציאות שתשתנה.
מה זה אומר לגבי קבלה של אדם זולתי? - הקבלה היא בסיס חשוב ליחסים.
כאן לא מספיקה לי, וגם לא דרושה, "השלמה עם מה שיש".
בכל מקרה חשוב שאתן ערך ליחודיות של האחר, ואת קיומו אקבל כפי שהוא, בצורה מכבדת ומתעניינת – זאת גם כאשר אני מעדיף שהתכונות, הדעות והבחירות של זולתי היו שונות ממה שהן בפועל.
כדאי לציין כי גם את עצמי אשתדל לקבל ברגשות חיוביים, למרות חסרונותי.
הקבלה לא  תמנע אותי מלנסות להשפיע – על הזולת או על עצמי – כדי שדברים ישתנו על פי דעתי – אך בבסיסה לא תהיה הקבלה מותנית במידת ההישג של מאמציי לשנות את פני הדברים.

10

ויתור

יש לי אחריות להגן על האינטרסים שלי – אך יש גם מוכנות לוותר משלי לטובת הזולת ולענות על צרכיו מתוך המשאבים שלי.

מֵעֵבֶר לנתינה, הנדיבות בניהול יחסיי יכולה להתבטא למשל: בויתור על הנאות, בהקדשת זמן, במאמצים - גם מאמץ הנראה חסר-טעם - אם הוא עונה אפילו רק על צורך נפשי של האחר.
כל זה - גם כאשר זה "לא משתלם" מבחינת הצרכים שלי.
נדיבות מתבטאת גם בנכונות שלי לוותר על "נצחון" בויכוח, או על דרישה שיכירו בכך שאני הייתי זה שלגמרי צדק...
האם יש בי די נדיבות לוותר על "המגיע לי לפי הצדק" – לא מתוך כניעה ללחץ - אלא בשל התחשבות בטובת "המפעל המשותף"? 

ויתור על הענשה

כאשר הקשר חשוב לי מאד, ומפעל היחסים ממש מחייב זאת, אני צריך למצוא בי גם יכולת להשלים עם ויתור על שאיפות או חלומות – וזאת מבלי לתת בנפשי מקום לטינות ותלונות.
ברור שלנדיבות שלי, בכל הסוגים, חייבים להיות מידות וגבולות שאני אחראי לקבוע לעצמי.

11

שחרור

הצגתי לי את הוויתור לזולת כמצריך מאמץ שלעתים נכון לעשותו; מצד אחר, למדתי להכיר גם את הצד המשחרר של וויתורים.
כאן מדובר ביכולת להתגבר על עומסים רגשיים בדרך של "ויתור עליהם".
למשל, במקרה שעולה בי טינה ואני מבין שזה מזיק לי וליחסים שלי, לא בהכרח כדאי לי להתאמץ כדי לחסום ולהשתיק את רגשי הטינה – במקום זה אני מוצא בי נכונות להפעיל ככל האפשר כושר שיש בי לוותר על הטינה, כמו על רגשי עלבון, על דאגות חסרות-תועלת, על תסכולים ישנים, על חשדות חסרי בסיס.
מתי ואיך זה אפשרי שוויתור ישחרר אותי מרגשות קשים ומציקים? זה יתכן, כאשר מתברר לי שאני מרגיש כפי שאני מרגיש מתוקף בחירה שלי.
אני לומד להסתכל עלי כמו "מבחוץ" ואני מנסה לזהות ולהעלות למודעות שלי את ה"יתרונות" הסמויים שבגללם נתתי מקום לעומס מיותר.
ככל שאני מצליח בזה – כך אזכה בשחרור ורווחה על ידי וויתור על כל ה"חבילה" של הרגש המכביד יחד עם היתרונות שקיימו אותו.
אחרי שאני לומד לבחור בויתור על עומסים, נוצרת בי שיגרה המפרקת קשיים מיותרים עוד לפני שאלה התיישבו והשתרשו בנפשי.
כל זה לא בא לפרוק אתי מכל נשק, לפגוע בנכונותי להילחם נגד עוולות, ובמאמץ לתקן קלקולים.
בתוך השחרור הזה, אני אעשה את הנדרש לשפר יחסי-כוח ולהשיב צדק על כנו – ככל שיש אפשרות וכדאיות לפעול לשם כך.
12

חסד

הנדיבות שכבר נדונה ידועה כמידה של חסד – אך אני מנסה למצוא בתוך עצמי את החסד בהיקף רחב בהרבה – לא רק ויתור ונתינה אלא מאור-פנים - מבט אוהד, מעריך ומפרגן, על שותפי לקשר ההדדי.

מֵעֵבֶר לקבלה מכבדת של האחר כמות שהוא, מִבַּעַד לביקורת שאולי יש בי על תכונות ומעשים שלו, אני אמור לחפש ולמצוא בו את הצדדים היפים, המאירים, התורמים – כולל אלה שאינם מתבלטים מייד.
במידה שאצליח בכך, יתגמדו בעיניי אותם תכונות ומעשים שלו שאני לא מרוצה מהם.
נכון יהיה שאבחר לזהות בו את הפוטנציאל להתפתחות טובה, ואתרום כיכלתי לטיפוח הצמיחה שלו ולהעצמתו.
אנסה להפעיל את הכישורים השונים שלי (במיוחד אלה המתוארים במסמך הזה) כדי שזה הנמצא אתי בקשר חשוב, יתקדם להישגים והצלחות בתחומים משמעותיים.
אעודד יזמה, התנסות, למידה וחכמה אצל שותפי, כדי לעשות את חייו עשירים ומספקים יותר.
עם זאת אני זוכר שגם אני ראוי לחסד – ולכן אהיה בעצמי יעד ראוי לקבל ממני מבט אוהד, מפרגן ומעריך.

13

הקשבה

מבחינות רבות כדאי לי להתרגל להקשיב לזולת באופן פעיל – לא רק לקלוט מה שהוא אומר אלא גם להבחין מה הוא צריך.
מלבד התועלת שיש במידע הנקלט בהקשבה טובה, יש בהקשבה גם תרומה הכרחית לניהול מערכת יחסים.
זה חשוב לכל אדם שיקשיבו לו, וקשה למי שמרגיש שלא מקשיבים לו כראוי.
עלי להתגבר על הדחף להשיב או להעיר בטרם שמעתי – גם אם נדמה לי שכבר קלטתי די.

זאת אף כי בעקרון, אני הוא הקובע בכל מקרה כמה אני חייב לשמוע בשקט, ובאיזה מצב יהיה מתאים לי להשמיע את קולי ואף ממש לקטוע את דברי הזולת.
גם כאן חייבת להתקיים בקרה, ואשתדל לא לפעול בנושא כה עדין על סמך דחף של אותו רגע.

בנוסף, כדאי לי להקדיש זמנים שבהם אקשיב בתשומת-לב גם למה שעולה מתוכי: אבדוק האם לא התעלמתי ממסרים שעולים מתוכי, האם אני מתחשב נכון בצרכים שלי עצמי, האם אני נותן הזדמנות ליכולות ולכשרונות המיוחדים לי.

14

חוכמה

בהיות נושא היחסים מורכב וכולל שיקולים לכאן ולכאן בעניינים רבים, חשוב לי להפעיל שיפוט רגיש וערני של כל מצב.
אני מודע לקיומם של הרגלי מחשבה ופעולה שיתגלו בחלקם כבלתי מתאימים לבעיה שבפניה אעמוד, באשר הם נרכשו בנסיבות שהיו שונות מאד.
צריך שהרגלים אלה לא ימנעו ממני לחשוב מחדש.
רצוי שיהיו לרשותי משאבים שכליים ורגשיים שיאפשרו לי לנצל כל ידע לטובת חלקי ביחסים.

רכיבי חכמה

תובנות

קור רוח
אחפש בתוכי מידה של חוכמה בנסיון לבנות תמונה מציאותית ככל האפשר על בסיס משאבים אלה.  החוכמה תתבטא במיוחד בהערכה טובה של המשקל שעלי לתת לנתונים ולמרכיבים השונים של המצב.

הרבה פעמים תידרש חוכמה כדי לגלות אפשרויות פעולה חדשות, וכן כדי לחזות התפתחויות עתידיות - ובמיוחד תוצאות אפשריות ומסתברות של כל התנהלות שאחליט לבחור בה.

בכל מקרה, עלי האחריות לטפח לעצמי ככל יכלתי משאבי חוכמה שיעמדו לרשותי לפי הצורך.

17

עמקוּת

לפעמים הפשר של אירועים או אמירות אינו כה פשוט כמו שנדמה בראיה ראשונה.
היה טוב אילו הייתי מאומן לזהות ממדים נוספים של המצב.

מידה זו מחייבת אותי לשים לב להתרחשויות במהלך אירוע או לאמירות ומסרים שבוטאו, הרומזים על מידע שאינו מוצג בגלוי מסיבה זו או אחרת, זאת כדי לשקול את מידת החשיבות של בירור המידע הזה.

זה יכול להיות חשוב במערכת יחסים, כי לפעמים, איתור המקור של בעיה או אפשרות של פתרון, אינם זמינים לי מיידית, והעמקה יכולה לכוון אותי לדרך נכונה.

16

דמיון

המידע הישיר שיש לי בקשר לקושי או אתגר ביחסים הוא לעתים מוגבל, אפילו דל.
טוב יהיה אם תהיה לי גישה למשאבי דמיון, ואלה יאפשרו לי לבנות מצבים משוערים שיציעו לי הסברים למה שקרה וקורה, וגם יציגו לי תמונות אפשריות וחלופיות למה שיתרחש ובמיוחד לתוצאות של דרך פעולה זו או אחרת, של יוזמה או של תגובה שבה אנקוט ביחסים.

15

יצירתיות

במצבים מסוימים דרוש שאשחרר את התנהגותי מדפוסים ישנים של תגובה לנסיבות שבהן אני נמצא, לרבות מעשים או דיבורים של שותפים ביחסים. או-אז עלי להביט על אותן נסיבות במבט חדש, וכדאי שתהיה לי יכולת לייצר צירופי-דברים מפתיעים.
בדרך כלל, יכולים מהלכים חדשניים – כאשר הם מצליחים - לתרום לחיזוקה של מערכת יחסים.

18

אמפתיה

חשוב שתהיה לי יכולת לחוש הזדהות עם שותף לקשר, "להיכנס לנעליו" ולקלוע בתחושתי למה שאותו אדם מרגיש.
רצוי שאוכל למצוא בתוכי את ההד הנכון לרגשות של האחר – גם כאשר הוא בשמחה – אך עוד יותר כאשר הוא מתלבט ומתייסר.

ככל שהקשר נושא אופי קרוב יותר, כן חשובה ואף חיונית ההפעלה של אמפתיה.
האמפתיה מעוררת בלבי רגש חיובי כלפי הזולת, ואם הזולת מרגיש בזה, סביר שהוא יחזיר ביחס חיובי מצדו.
בכל מקרה האמפתיה תהווה עבורי גם מקור חשוב של הבנה והעמקה באשר למצבו של שותפי וכן מצב היחסים ומה שדרוש כדי לקיים אותם בטוב.
19

סבלנות

קוצר-רוח לא יתרום ליחסיי עם אנשים.
חשוב שתהיה לי היכולת לשאת מצבים של הפרעה ועיכוב בהשבעת רצוני ומילוי צרכיי, במיוחד בתנאים של אי-בהירות ואי-ודאות,.

הסבלנות דרושה לי במיוחד במצבים סבוכים, כדי שלא אקפוץ בטרם-עת למסקנות והחלטות על סמך נתונים הלוקים בחסר.

מה שיכול לתרום לקידום הסבלנות בהתיחסותי לדברים, זוהי השליטה בציפיות שיש לי, לגבי הקצב שבו הזולת מצליח להבין דברים שאמנם נראים לי ברורים, או לגבי מידת הזריזות שלו לפעול לטובת מה שנראה לי דרוש. אנסה לזכור כי לאנשים שונים דרוש משך-זמן שונה להתמצא בנתונים או להביא את עצמם לתגובה הנחוצה. הרי הייתי מבקש לגבי עצמי, שינהגו בי בסבלנות באותם עניינים שבהם אני זריז-פחות בתפיסת המצב ובבחירת ההתנהלות הנכונה. וכן: אני מצפה גם ממני, שאני אתיחס לעצמי, לקשיי התפיסה והתיפקוד שלי, להיסוסיי ומעצוריי, במידה של סבלנות...
קיום תקשורת טובה מצריך סבלנות להקשיב ולתת לשותף ביחסים את האפשרות להתבטאות מלאה. אזכור זאת כאשר אני מרגיש דחף להגיב בעוד יתכן כי האחר זקוק לעוד הקשבה שלי.
20

מירחוּב

יש  שאני חווה קושי בגלל דחיסות של אירועים, דיבורים, מחשבות – הרגשה שאין לי מרחב לתנועה ותימרון, שטווחי הבחירה והפעולה שלי קצרים בזמן וצרים מדי באשר להקשר.
מצבים לוחצים כאלה יכולים להיווצר במערכת יחסים – אך לא פעם גם בתוכי פנימה.
מה שאשתדל לעשות, זה לייצר או לארגן מעין מירווחים, "מקום לאויר", בין הענינים שהצטברו.
אני מקווה שככה ייבנה מרחב חופשי במערך היחסים - או גם בתוך עצמי – והוא גם יעזור לי ואף לזולתי להביט על כל דבר מצדדים שונים וחדשים.
אני מבין, כי קשרים שונים שנוצרו אצלי בעבר בין אירועים ומעשים שונים ובין אמירות ומחשבות, מוסיפים להתקיים בפנימיותי, גם מבלי דעת, ולעתים אלה מגבילים אותי בלי צורך. המירחוּב יעזור לי לשחרר קשרים כאלה.
עולה בדעתי, כי חוש הומור ונכונות לצחוק ולהשתעשע, יכולים לעזור בניעור וריווח. נראה לי שהייתי מוצא עניין אמיתי אפילו בהתיחסות שתצביע על מה שראוי לגחך עליו במסמך ה"כבד" הנוכחי. עם זאת, משאלתי היא שטיפול כזה ייעשה בכשרון ובטעם טוב (כמובן: טוב בעיניי...)
2

ניהול ניגודים

התכונות שאני משתדל לטפח בי לפי המפורט במסמך הנוכחי, אולי במיוחד הבקרה והשליטה העצמית, אמורות לעמוד לרשותי בכל מה הקשור לניגודים העשויים להתעורר ביני לבין זולתי.

כאשר אני בוחר לקשור קשרים ולהיות ביחסים, במיוחד ביחסים קרובים, אני אמור להביא בחשבון שתהיינה סוגיות שלגביהן לא מובטחות מראש - לא הסכמה ולעתים גם לא הבנה. נסיוני מלמד כי

תופעות של ניגודי דעות ואף ניגודי אינטרס במערכות יחסים, הן בגדר מציאות שברוב המקרים היא בלתי נמנעת.

לא תמיד קל להשלים עם ניגודים בהבנת המציאות או בשיפוט הערכי, אך קושי גדול יותר עשוי להתעורר כאשר המחלוקת היא לגבי התנהגויות ופעולות הנושאות תוצאות לי ולזולתי. חשוב לי להכין את עצמי במיוחד למצבים שבהם ארגיש את עצמי פגוע  – אם בצדק ואם מתוך טעות – נוכח התנהגות השותף שלי ביחסים.

וניגודים עשויים להגיע גם לכדי סכסוכים ומריבות.

לדעת איך לריב



תקווה

הצגתי כאן שורה שלמה של רעיונות להתנהלות מועילה באשר למערכות יחסים (כמה וכמה מהם שייכים גם להתנהלות בתחומים אחרים).
אני מודע לזה שיהיה קשה לי לקיים את כל מה שהצעתי כאן לעצמי, ואחת התקוות שלי היא, שמה שבכל זאת יעלה בידי, יספיק לשמירה, ייצוב וקידום של מערכות היחסים החשובות לי.
נוכחותה של תקווה תהיה דרושה לי במיוחד כאשר אעמוד מול קשיים ביחסים ביני לבין שותפיי. התקווה – היא זו שתתמוך בי מול קשיים רבים; בין אלה אזכיר: אכזבות, כעסים, עלבונות והעלבויות, פחדים ודאגות, רצונות מנוגדים, חשדות והאשמות, נזקים והפסדים, ענישה ונקמה, התערבות מזיקה מבחוץ.
נראה לי כי באותם מצבי קושי, היאוש הוא זה שיהווה את הסכנה הגדולה ביותר למרקם של יחסיי.
לכן, התקווה - היא שתשמור עלי - שלא אוותר על מה שכבר השקעתי בקשר מבחינה רגשית, שלא אבחר להתעלם מיסודות עמוקים שעליהם נבנו היחסים מלכתחילה.
מול קשיים ואתגרים, אני מציע לי להפעיל שורה של תובנות וכלים.  והרי בדיוק כאלה פירטתי כאן לעיל: שותפוּת, יושרה ואותנטיות, בקרה וזהירות, אומץ, כבוד וצניעות, קבלה, ויתור, נדיבות וחסד, הקשבה ושיח מכבד, חוכמה ועמקוּת, דמיון ויצירתיות,  אמפתיה וסבלנות, שחרור ומירחוּב – וְהִנֵּה, גם נוכח כשלונות והחרפת המצב – לא אמהר לוותר על התקווה והאמונה שדברים יכולים להסתדר, ששווה לבדוק שוב ושוב מה אפשר לתקן ולשפר – ושעדיין לא אבדה האפשרות לצמוח מתוך הקשיים אל רמת יחסים עמוקה ויציבה יותר.

עודכן סיון ה'תשע"ד – יוני 2014

 

לדף הבית של אשר שלאין