|
|
אל מי מיועדים
דבריי בראש ובראשונה החזון של אחריות
לאומית שכתבתי (http://www.asher.hopeways.org/ahrayut_2014.htm), הינו הצעה מפורטת ומנומקת לטיפול במצב המדיני
של ישראל בנושא יחסי יהודים וערבים, ישראלים ופלשתינים. ההתנסות שלי בשנים האחרונות לימדה אותי,
שאפילו מסירת הדברים בדרך בהירה ומסודרת, עם פנייה להגיון ולערכים של קוראי
דבריי - אינה מצליחה במיוחד להביא את רובם ככולם לעיון רציני בהצעה (למעט תגובות
מעודדות אחדות שעליהן אני אסיר תודה). אמנם לא ציפיתי לקבל הסכמה מלאה
לרעיונותי, אך אוכזבתי מכך שבדרך כלל לא זכיתי לקבל אפילו רק התיחסות של דיון
הוגן. די מהר הבנתי, שבשלבים ראשונים אוכל (אם
בכלל) לקבל התיחסות הולמת רק ממבחר לא גדול של אנשים ונשים מתוך הקהל.
תקוותי היא, כי מתוך אלה גם יתגבש פעם גרעין, שיוכל להסכים בתוכו על שיתוף פעולה
לטובת עתיד היושבים בארץ ישראל. ועוד הבנתי, כי אותם אלה שאולי יוכלו
להשקיע בלימוד ההצעה, ואולי גם לקחת חלק בקידום החזון שלי בשלב הראשון, אמורים
להחזיק מלכתחילה באותן עמדות שאני אמנה כאן לגבי מספר נושאים,. הדברים המובאים כאן בהמשך הם בגדר נסיון
לזהות את קבוצת ההתיחסות המתאימה: מי שמוצא בתוכו התנגדות של ממש אפילו עם
אחת העמדות שאני מנסח להלן - ככל הנראה יתקשה לתמוך בכיוון וברוח של התכנית
שאני מביא. מי שלפחות "יכול לחיות" עם
ההנחות הבאות, יהיה מוזמן לקיים היכרות עם פרטי הצעתי, גם לברר אתי כל פרט שאינו
מובן, וכן להקשות על טענותיי, ואולי גם להפגיש אותי עם מידע או מחשבות שיגרמו לי
לשקול דברים מחדש. יושם-נא לב, שאני עוסק כאן רק בהערכת
המצב. אף כי יש בדברים משום ביקורת על התנהלות קיימת או תפיסות נפוצות של
המציאות – לא מופיעה בשלב הנוכחי שום הצעה או המלצה מצדי על מדיניות או
פעילות שמתבקשות. אלו שמורות לתכנית ולחזון המוצעים. §
המצב המדיני והבטחוני הנוכחי הוא בלתי יציב: אין סיכוי של ממש לכך,
שהמדיניות הנוכחית, המקיימת מעין סטאטוס-קוו ביחסים עם הרשות הפלשתינית מזה
והחמאס מזה, תוכל לשמור על מערך היחסים הקיים לאורך זמן רב. §
המשך המדיניות של "דריכה במקום" לא משפר את מצב האוכלוסים
של ארץ ישראל אלא מרע אותו ויוצר איומים גוברים על שלומו ורווחתו. §
הארגונים השולטים בשטחי יו"ש ועזה, לרבות אש"פ
והרש"פ לא יהיו מסוגלים, גם בעתיד, להגיע להסכם עם ישראל, שיהיה אמין מזה
ומועיל לתושבי הארץ מזה. זוהי מציאות שהזמן שעובר אינו משפר אותה, וככל הנראה לא
קיימת דרך לשנות את מצב הדברים הזה. §
בהתנהלות המדינית הקיימת לא מתאפשר צמצום של ממש בפער המתמשך בין
מידת הרווחה של אוכלוסיית ישראל ובין זו של שאר תושבי הארץ. עם זה, לא יהיה ניתן
לחיות בשלום עם מצב שבו יתקיימו כאן לאורך זמן
שתי חברות שכנות - האחת פורחת ומשגשגת ומולה האחרת שקועה במצוקה, לעתים גם
קשה מאד. §
אין ניגוד אמיתי של אינטרסים בין יהודים לערבים. השגשוג של היהודים
לא צומח על חשבון הרווחה של הערבים. התנאים המדיניים הנוכחיים הם אלה שמקשים על
שיתוף של הערבים בתרומה לשגשוג ולהנאה מפירותיו. §
קיימת מידה של קיפוח גם לגבי חלקים ניכרים של האוכלוסיה הערבית
בישראל, ובוודאי יש להשקיע בתיקון המצב הזה. זה כולל ביקורת על התנהלות של
מוסדות וגם מאמץ להשפיע על ההתיחסות של יהודים כיחידים אל הערבים. §
שליטה נמשכת של אש"פ וחמאס בשטחי ארץ ישראל נוגדת את הצרכים
החשובים של תושבי הארץ, לרבות ציבור הערבים הנתון לשלטונם . ככל הנראה, לא
קיימת דרך לשיפור משביע רצון בהתנהלות השליטים הללו; לכן, המשטר שהם מקיימים
צריך להיפסק – רצוי ככל המוקדם. §
לשם יתר הבהרה תבוא רשימה של כמה מן הנזקים הנמשכים שגורמת התנהלות
ארגוני האויב בשטחים שבשליטתם. ברוב הנקודות לא תהיה הבחנה בין המשטרים השונים, אף
כי מובן, שבחבל עזה המצב קשה יותר לגבי כל הנושאים שיימנו. סדר הדברים כאן לא
אמור לשקף את המידה יחסית של כל נזק. 1. הסבל
המתמשך של האוכלוסיה הפלשתינית תחת שלטון ארגוני החבלה, בין בשל הזנחה, שחיתות
ואכזריות ש/ל שליטיהם, ובין בשל ההגבלות הבטחוניות על חיי התושבים מצד ישראל; 2.
הגבלה קשה על ההזדמנות של קשר אישי בין האוכלוסיה הישראלית
והפלשתינית, שמצידה מגבירה את הדימוי השלילי של כל ציבור בעיני זולתו; 3. השימוש
במערכות החינוך, התעמולה, המשפט והדת, לשם המשך ההרעלה של נפשות הפלשתינים בשנאה
קשה נגד הציונות וכן ביאוש מדו-קיום עם היהודים; 4.
ניצול השליטה
בשטח ובאנשים בידי הארגונים האלה כדי להכין תוקפנות עתידית נגד ישראל – אם
בהתכוננות פיסית (בנשק ובביצורים) ואם בפיתוח והכשרה של כוחות לוחמים; 5.
בחבל עזה במיוחד: איום צבאי פעיל, אילוץ ישראל לקיים כוננות צבאית
מסיבית, הוצאה גדולה על מיגון והשקעה אדירה בהקמת מכשול תת-קרקעי. העמדות שהובאו עד
כאן מבטאות בעיקרן התיחסות למציאות המדינית והבטחונית. נשלים בעוד דברים
באשר לערכים שלאורם אנחנו אמורים לפעול בתחום הציבורי והמדיני, וזאת בין
אם מתיחסים אליהם במודע ובין אם לא ערים במיוחד למשקלם. כאן יבואו דברים
המבטאים צדדים מסוימים של המסגרת הערכית המדריכה את המדיניות המוצעת בחזון
האחריות. ככל הנראה, מי שיש בו התנגדות של ממש לעמדות המשתמעות, יתקשה גם הוא
לקבל את רוח ההצעה. §
עקרון חשוב לכאורה הוא העקרון של קיום צדק. עם זאת ידוע, כי
בהרבה עניינים ישנן אי-הסכמות בין אנשים לגבי מה ומי שצודק במצב זה או אחר.
ויכוח בין דעות שונות לגבי מה שצודק עשוי להיות עקר וללא התקדמות. הנסיון מראה,
לעומת זאת, כי דיון על מה שיהיה יותר מועיל או דווקא מזיק יותר
בנושא מסויים, עשוי להתברר כְּפוֹרֶה יותר. §
בעקרון, זכויות הפרט של יהודים וערבים תושבי הארץ אמורות
להיות שוויוניות, ויש לעשות ככל האפשר לממש שוויון כזה. עם זאת, יהיה
כנראה צורך להגביל מספר זכויות של חלק מהערבים לאור בעיות בטחון ידועות. §
דמוקרטיה היא
דרך מימשל שהוכיחה את עצמה כעדיפה בחברות מודרניות, לרבות החברה הישראלית. זה לא
הופך את הדמוקרטיה לערך עליון שיש להכפיף לו כל שיקול בהפעלת מדיניות
ציבורית. שוויון זכויות – זה אחד
הערכים העליונים. כערך גבוה עוד יותר יכול להיחשב ההומניזם. באתר של
"איגוד ההומניזם הישראלי מוסבר: "הומניזם
דוגל בערכים של חירות האדם, חופש הביטוי המחשבה והמצפון, מוסר, הגינות, הדדיות,
אכפתיות לזולת, אדיבות, מנהל תקין, חשיבה הגיונית (רציונלית), ביסוס ידע על
ראיות אמפיריות ועל השיטה המדעית, שמירה על המערכת האקולוגית, ופעולה אקטיבית
לשיפור חיינו, ושיפור החברה והעולם". ולענייננו: השיקול המרכזי במדיניות אמור להיות - מה משפר את החיים,
החברה והעולם. זה אמור בעקרון לגבור על שיקולים אחרים, וזה מתיישב נכונה גם עם
שמירת הבטחון של תושבי הארץ כולם. §
השנאה לעם אחר בוודאי לא תהיה מדריך מתאים למדיניות הדרושה, אך גם
לא האדישות לגורל האחר. הרווחה של כל תושבי הארץ חייבת להיות עקרון מדריך. כאמור, מי שיש לו
התנגדות של ממש לאחת או יותר מהנקודות שלמעלה, ככל הנראה לא יוכל לתמוך בהצעה
שלי לפרטיה. זו אמנם באה מצידי
"כמקשה אחת" - אך אני אהיה פתוח לדיון והשגות לגבי כל רעיון שהעליתי
בתכנית. גם בלי קשר לגוף
ההצעה שלי, אני מוכן להקשיב להשגות והתנגדויות לדברים שנאמרו כאן, ולדון עליהן עם מי שירצה בכך. כאמור, אני רואה
סיכוי טוב לכך, כי מי שקרא ומקבל את עיקרי העמדות שביטאתי כאן , או לפחות לא
מגיב בהתנגדות לעמדה מאלה - יוכל להתיחס בחיוב - אם לא לכל החזון של אחריות לאומית,
הרי לפחות לרוחו של החזון הזה. אשר
שלאין טלפון: 054-5931591 (לא בשבת)
asher.shlain@gmail.com
http://Asher.HopeWays.org יוני
2018 |