הוכן עבור דיון, בכנס שהתקיים ב"שורש" 2003

---------------------------------------------------------------------------------------------

 

מיומנות המשתתף בדיאלוג 

 

בתחום הדיאלוג מרבים לדון בכישורים של המנחה.  התכונות של משתתפי הדיאלוג נחשבות בדרך כלל כנתון שעמו על המנחה להתמודד תוך שיפוט מזערי ככל האפשר.

אם נראה בדיאלוג לא רק אירוע מועיל אלא גם דרך חיים שיש לקדם - או אפילו סגולה רצויה של אוכלוסיה - תרבות הדיאלוג -  כי אז אולי נתמקד יותר בהכשרת הנוטלים חלק בפעילות זו.

עצם הפעילות בדיאלוג, אם זה אורגן והונחה כיאות, יכולה אמנם לתרום לכישורי הדיאלוג של המשתתפים.  עם זאת, נעסוק כאן בזיהוי הכישורים האלה ונעלה רעיונות באשר לפיתוחם.

 

הנקודות לדיון:

                                                                            §                   מה הם המניעים העיקריים לפעילות דיאלוגית?

                                                                            §                   מתי אפשר לציין הצלחה, ומתי - כישלון?

                                                                            §                   באיזו מידה  כישורי דיאלוג תלויים בסגולות אישיות או ברקע חברתי?

                                                                            §                   מה יכול לסלף או לעוות את הכישורים?

                                                                            §                   מה יכולים להיות כללי התנהגות למשתתף בדיאלוג? האם קיום הדיאלוג מותנה בשמירתם?

                                                                            §                   איך לנהוג בדיאלוג עם אחרים החסרים כישורי שיח נאותים?

                                                                            §                   מה יכול להיות שיח פנימי שעשוי לסייע למשתתף המיומן?

                                                                            §                   מה לעשות כדי לקדם את תרבות הדיאלוג?

-  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -

מה הם המניעים העיקריים לפעילות דיאלוגית?

מניעים בסיסיים: הבנת האחר, הבהרת עצמנו, עיסוק בצרכים, בזכויות, ברגשות, זיהוי המשותף והמפריד.

במקרים מסוימים: השגת הסכמות חדשות, מציאת פתרונות, שיתוף בפעולות.

מניעים בעייתיים: נצחון בויכוח, הצגת האחר ככלי ריק,  הודעה מוסמכת על האמת.

מתי אפשר לציין הצלחה, ומתי - כישלון?

אפשר לבדוק עד כמה קודמו מניעים בסיסיים כלשהם; קיים מבחן השיפור ביחסים אישיים; בדיאלוג מתמשך - מבחן הנכונות להיפגש שוב ושוב.

באיזו מידה  כישורי דיאלוג תלויים בסגולות אישיות או ברקע חברתי?

אדם הנכנס לראשונה לפעילות דיאלוגית, מביא אתו כישורי דיאלוג ברמה הנקבעת על ידי סגולותיו, תנאי גידולו וחינוכו ונסיון החיים שלו.

כל רמה של מישהו ניתנת לפיתוח, לשיפור ולפי העניין גם לתיקון - זאת הן על ידי ההתנסות והן בתהליך הכשרה מכוון.  זה לא שונה מכישורים אנושיים בתחומים אחרים.

מה יכול לסלף או לעוות את הכישורים?

דבר אחד שיכול לקלקל הוא העדפת מטרות בעייתיות על חשבון המטרות הבסיסיות.  מצב זה יכול להיווצר גם בגלל היפגעות, כעס, זלזול באחר, שמירה על אינטרסים.

מה יכולים להיות כללי התנהגות למשתתף בדיאלוג? האם קיום הדיאלוג מותנה בשמירתם?

להקשיב ולהבליט את ההקשבה; להתיחס לנקודות שהזולת העלה, לרבות נקודות לא נוחות; להודות על האמת; להעדיף אחריות אישית לדעות על פני התבססות על בני סמכא; לשמור על כבוד המשתתפים, לא לנצל את הקושי של האחר כדי לצבור יתרונות - אלא להעצים את עצמנו ואת האחר כדי לזכות בתוצאות הטובות; שימוש בסבלנות, בהומור - כולל הומור עצמי; מתן ביטוי מילולי ישיר לרגשות שליליים שמתעוררים - אפשר לכעוס ולמחות - חשוב לא להעליב ולזלזל. 

כללי ההתנהגות תורמים לשיפור התוצאות אך קיומם על ידי המשתתפים לא צריך להיות תנאי הכרחי.

איך לנהוג בדיאלוג עם אחרים החסרים כישורי שיח נאותים?

זהו אתגר של ממש, המחייב רמת כישורים גבוהה יותר  (בהכשרת המשתתף כדאי לתרגל נושא זה).

ככל האפשר אין להסתלק מדיאלוג בגלל שלָאַחֵר כישורים לא מספיקים או לקויים - זאת כל עוד הוא מוכן עקרונית להקשיב - גם אם קשה לו לבצע את ההקשבה.  המאמץ יהיה גדול יותר - אך התוצאה יכולה להיות חיובית מאד.

מה יכול להיות שיח פנימי שעשוי לסייע למשתתף המיומן?

"אני מוכן לבדוק אם אני באמת צודק"; "מה אני יכול ללמוד מבני שיחי?"  "מה צריכים בני שיחי באמת? איך זה מסתדר עם מה שאני צריך?" "אנחנו לא חייבים להסכים אבל חשוב לנו לדעת ולהבין"; "הוא מוכן לדבר אתי - וזה חשוב"; "אין כאן מנצח ומנוצח"; "הוא נורא מרגיז אותי - אבל דווקא בגלל זה אשתדל לשמור על השיח".

מה לעשות כדי לקדם את תרבות הדיאלוג?

בין כל הדברים, אין להזניח את ההיבט של שיפור הכישורים - הן על ידי התיחסות לצורך זה בארגון ובהנחיה של דיאלוגים, והן על ידי תכניות הדרכה מיוחדות לכך, כולל תדריכים כתובים וכולל הדגמות ותירגול.

השיחה הנוכחית מכוונת לתרום לשיח מקצועי בנושא.

 

לדף הבית של אשר שלאין