תקציר להרצאה (45 דקות) עבור הכינוס "הדרה-שייכות-תשוקה"

(הרצאה זו לא נבחרה להיכלל בתכנית הכנס)

 

דיאלוג דווקני והנחייה עם מעורבות

אשר  שלאין

תנועת  "שושנת הגליל"

 הדיאלוג הדווקני מוצג כערוץ מועדף לתקשורת בין ציבורים מסוכסכים.  בין השאר נדונים: גבולות הדיאלוג הזה, ההרכב המתאים של המשתתפים בשיח, וכן הגישה הנדרשת להנחיית המפגשים.  הבירור העקרוני יודגם בהתיחסות לבעיות ולתקוות הקשורות בדיאלוג יהודי-ערבי.

בהבחנה מטיפוסי שיח אחרים.  הדיאלוג הדווקני אינו מפגש סולחה, הוא לא פאנל מול קהל, לא ויכוח לגיוס תמיכה, לא דיון לתכנון פעילות, וגם לא משא ומתן לקראת הסכם. הבטחתו של דיאלוג אותנטי, שוויוני ומכובד תועדף בבירור על פני המאמץ להגיע לפתרון או הרגעה של קונפליקט. לא יתאפשר לחץ על בני-השיח להגיע לפשרה או לוותר על ביטוי צרכים ורגשות לטובת "אוירה טובה". התקווה היא, כי דווקא (1) ההיתר לביטויי מחלוקת, כולל: האשמות, מתן מוצא לרגשי כעס, כאב ויאוש, וכן (2) ההסתלקות מה"חובה" להסכים - בסופו של דבר ישפרו את היחסים האישיים האותנטיים ויתרמו לקירוב לבבות. 

אחד התנאים החשובים להצלחה של דיאלוג כזה הוא התאמת דרך הנחיית המפגשים לאתגרים שהוא מציג. על מנחי המפגשים בשיטה הנדונה מוטל אמנם להיות ניטרליים מבחינת העמדות שבמחלוקת, אך הם יהיו מעורבים מאד במהלכי השיח, יספקו לכל המשתתפים את העידוד הדרוש לביטוי עצמי, ובמיוחד לאלה שמתקשים להשתלב בשיח, וכן יגנו על התהליך מפני הפרעות בלתי-ענייניות, השתלטות של יחידים על השיח, או גילויים של חוסר-כבוד והשתקה.

ההגעה למפגשים מניחה הסכמה לניהול בידי המנחה – וזה מחייב את המנחה לאיכות גבוהה של עבודה, לרבות הקשבה פעילה מאד ובחירה מועילה בהזדמנויות להתערב.

כדי לצמצם את הפיתוי להגיע ל"הישגים" במחיר של חסימת הביטוי של צרכים, רגשות ונאראטיב, תהיה העדפה לייזום שיח בין "אנשים-מן-השורה" על פני הפגשת בעלי כוח וסמכות או פעילים בעשייה פוליטית.  עם זאת, יש לאפשר השתתפות של כל מי שמוכן באמת להקשיב לזולת.

 

לעניין הדרה

מעורבות נמוכה של מנחים יוצרת ניכור המדיר מהדיאלוג משתתפים רבים. השיטה המוצעת אמורה לתמוך בקשת רחבה יותר, עם הבלטה של אנשים-מן-השורה שבדרך כלל לא שומעים אותם.

לעניין שייכות

יש לגיטימציה מלאה לביטוי שייכות – אך חותרים לתנאים שבהם זו לא תכוון לבלום את השיח.

לעניין תשוקה

דיאלוג שאינו מוכוון-"הישגים" יונע בעיקר על ידי סקרנות וחיפוש הקשר האנושי מבעד לסכסוך.  תיפקוד המנחה מצריך מסירות רגשית לתהליך ולשותפיו. מהמשתתף נדרשים הן ריסון רגשי לשם הקשבה והכלה, והן פתיחה רגשית שתאפשר אותנטיות.


לדף הבית של אשר