אמירות של רקע - לקיום דיאלוג בין קבוצות בישראל

שמופרדות על ידי: זרות, ניגודים, יריבות וסכסוכים

אני מוצא את עצמי בניגוד קשה עם חלקים חשובים בחברה הישראלית מבחינת: אמונות, שיפוט על טוב-ורע, עניני התַרבות, המדיניות הציבורית, האינטרסים, סדרי העדיפויות, כמו גם גילויים של קיפוח.

בגלל מה שקורה וצפוי עוד לקרות במדינת ישראל, אני חש דאגה, כאב וכעס - ויש גם יאוש.

אני מתקשה להסביר לעצמי מדוע קיימים אצלנו כאלה שלא מסכימים עם הדרך שאני תומך בה, נותנים את ידם לאמירות וגם פעולות הנראות לי פסולות על פניהן – ולא-פעם אני מייחס לאחרים כמו אלה פגמים מוסריים וערכיים - או בורות נוראה.

לפעמים עולה בי הרעיון, כי אילו האחרים יכלו להכיר באמת אותי ואת שותפיי לדרך, אילו שקלו את הדברים כמונו – רבים היו הולכים אתנו.

מצד אחר, אני יכול לשער שהדברים שאמרתי עד כאן, אולי מתאימים גם לאחרים, אלה הנמצאים במחנות המנוגדים לי; אולי לפי דרכם נראה להם שהדעה הפסולה היא דווקא אצלי; ייתכן כי גם הם מודאגים, כואבים וכועסים  – מה שכמובן לא עושה אותם צודקים יותר...

 ונשאלת השאלה: מה אנחנו כולנו, מכל המחנות,  מוכנים להתחיל לעשות עכשיו כדי להגיע לכך שיקשיבו לנו בתשומת-לב ובכבוד, ויכירו אותנו כפי שאנחנו באמת - וכדי שגם יוכל כל אחד מאתנו ללמוד להבין מה באמת עומד מאחרי הדעות וההתנהגות של מתנגדיו ויריביו?

 

כתב: אשר שלאין



לדף הבית של אשר שלאין